לעיון הציבור- תצלומי פלסטינים בארכיונים הצבאיים בישראל (גרסה עברית)
רונה סלע, לעיון הציבור- תצלומי פלסטינים בארכיונים הצבאיים בישראל, מנשר לאמנות והלנה, 2009 (2 כרכים)
גירסה מעודכנת פורסמה בערבית בהוצאת מדאר רמאללה, 2018 (מצב).
הספר הנלווה לתערוכה לעיון הציבור- תצלומי פלסטינים בארכיונים הצבאיים בישראל מסכמים שלוש שנים של מחקר בארכיוני הצילום הצבאיים בישראל ודנים באיסוף מודיעיני על אודות הפלסטינים, הכולל ריגול, מעקב ולקיחת שלל. הם גם עוסקים בביזה של אוצרות תרבות, ארכיונים וחומרים פלסטיניים בידי יחידים, בהקשרים שונים של צילום והפרת זכויות אדם ובניהול קולוניאלי מוסדי דכאני של ארכיונים בישראל. התערוכה והספר עוסקים בשני נושאים מרכזיים הכרוכים זה בזה: האחד, דרכי האיסוף ולקיחת השלל, השליטה והחשיפה (או הצנזורה) של הידע הצילומי על אודות הפלסטינים על ידי המערכות הצבאיות והביטחונית בישראל לאורך המאה ה-20; השני, ההיסטוריוגרפיה החזותית הפלסטינית החסרה.
מרבית המידע בארכיונים הצבאיים והביטחוניים על הפלסטינים קשור לפעילויות מגוונות של איסוף מודיעיני למטרות צבאיות ומבצעיות, שרובן מושתתות על הפעלה כפולה של יחסי כוח: החל בדרכי האיסוף של מידע ביחידות, בגופים ובארכיונים הצבאיים (שלל, למשל ארכיון אש"ף [או בשמו המלא ארכיון המרכז למחקרים פלסטיניים] שנלקח על-ידי חיילי צה"ל בביירות ב-1982, או ארכיון האוריינט האוס שנלקח על-ידי משטרת ישראל ב-2001 ומבטא אותה אסטרטגיה; ביזה; העתקה חשאית של חומר מארכיונים אחרים; איסוף מודיעיני באמצעים מגוונים כמו תיקי הכפרים), ועד דרכי ההתנהלות של הארכיונים והגבלת החשיפה של חומרים מסוימים לציבור (צנזורה והגבלת עיון). הספר מתחיל בסקירה של דרכי האיסוף המודיעיני על אודות הפלסטינים עד שנות ה-50 של המאה העשרים - לגבי ההתנגדות הפלסטינית, גבי כפרים פלסטיניים ושכונות פלסטיניות בערים דו-לאומיות ("מעורבות") ובסביבתן ("תיקי הכפרים") ואנשים .לאחר מכן עוקב הספר אחר האופן שבו נלקחו שלל ונבזזו ארכיוני צילום, אוספי צילום ותצלומים פלסטיניים ועל הפלסטינים בארכיונים הצבאיים ואחר פעילות הגופים שבנו את הידע על אודות הפלסטינים. הם מתעדים, לפיכך, את האופן שבו הגופים והארכיונים הצבאיים, ובכללם ארכיוני הצילום הצבאיים הכפופים להם לוקחים, מקבלים, ושולטים בידע, בזיכרון, בתרבות ובכתיבת ההיסטוריה והמורשת הפלסטינית ובאופן הפצתם במרחב הציבורי. הספר עוקב אחר מנגנוני השליטה של הארכיונים שנכפו על התצלומים מרגע לקיחתם, את החוקים והתקנות המסדירים את פעילות הארכיונים ביחס אליהם ואת המנגנונים השונים הקשורים בהגבלת העיון בהם (מי מבצע את סינון החומר עבור החוקר, בפני איזה חוקרים נפתח חומר מוגבל, למי מתאפשרת נגישות לחומרים שנפתחו ולאיזה מידע, באיזה נסיבות החומר צונזר ו/או נפתח, כיצד פותח הארכיון חומרים, הטרמינולוגיה בה משתמש הארכיון וכדומה). חשוב לציין כי רק חלק מועט ממידע זה פתוח לציבור או שיש נגישות אליו, ולכן מה שפורסם בפרויקט זה משקף רק חלק מהמנגנוני הכח שהחוקר נתקל בהם. במהלך המחקר אושרו לעיון ופרסום תצלומים של פלסטינים ועל אודות הפלסטינים בעיקר עד סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 אף שקיימים בארכיונים תצלומים ואוספים מאוחרים יותר. הספר מתמקד בחומרים חזותיים, אך מנגנוני הצנזורה והשליטה בידע האמורים חלים גם על מסמכים היסטוריים, תעודות וכלל החומרים המוחזקים על-ידי הארכיונים הצבאיים והציבוריים בישראל (הן חומרים שיוצרו על-ידי פלסטינים והן חומרים שיוצרו על-ידי כוחות יהודיים/ישראליים).
Rona Sela, Made Public - Palestinian Photographs in Military Archives in Israel, Minshar Art Gallery and Helena, 2009 (Hebrew, two volumes)
Madar Center Ramallha, 2018 (Arabic)
The book Made Public – that was accompanied by an exhibition- summarizes three years of research in military photography archives in Israel and focus on two key subjects each involving the other: the manner in which military systems loot/seize collect, control and release (or censor) photographic information about the Palestinians- in the past and over the years - and the missing chapters of Palestinian visual historiography.
The military photographic information is based on a multiplicity of power relations, from the way in which information was collected by force by army units, organizations or other archives (plunder and looting, for example the Palestine Research Center that was taken as booty in Beirut by Israeli soldiers in 1982, or the Orient House Archive in Jerusalem plundered in 2001 by the Israeli Police and reflects the same strategy; secret and forbidden duplicating of material from various archives; and intelligence gathering and surveillance by various means such as the "Village Filles") to the way the archives are managed (censorship and restricted viewing and use) and how certain materials are not revealed to the public. Made Public also discusses the IDF archive policy, which controls the information released to researchers, decides which research is to be conducted and the data it’s based on, and obstructs and prevents access to specific material. Since my research deals with the representation of Palestinians in Israeli military archives, it raises additional issues, such as the way archives control the release of information about the Palestinians, information that has importance in forming, establishing and building national identity and collective memory. The IDF archive, thus, not only controls the distribution of information, the writing of Israeli history, legacy and culture, but also controls research on Palestinian history and how this impact the building of a Palestinian national identity based on national memory.
For further information in English: http://www.ronasela.com/en/details.asp?listid=45
