מאגר מחקרים ופרסומים

בספר פורץ דרך זה ריצ'רד דאייר בוחן את ייצוגם של לבנים בקולנוע, בטלוויזיה ובתרבות החזותית המערביים. הוא חוקר הבניות של לובֶן על רקע הנצרות והקולוניאליזם; את התפקיד שהגזע ממלא בטכנולוגיות של צילום וקולנוע כחלק מ"תרבות של אור" רחבה; את גבריות השרירים הלבנה בסרטי פעולה מטרזן והרקולס עד קונן הברברי ורמבו; את המגבלות החברתיות שנשים לבנות מתמודדות עימן בפנטזיות שמספרות על דעיכתה של האימפריה הבריטית; ואת הזיקה בין מוות ובין לובן בסרטי אימה ודיסטופיות מדע בדיוני כמו בלייד ראנר והנוסע השמיני.

קולנוע של בחירה עוסק באופן שסרטים פופולריים רבים כמו שתיקת הכבשים והחוש השישי מציעים סיפור קווי מותח שבנוי בקשרי סיבה ותוצאה ומוליך להתרה. בשל כך הסרטים הללו מעודדים אותנו להימנע מלשקול סיבות, תוצאות או פתרונות חלופיים. לעומתם, סרטים כגון דלתות מסתובבות, ראן לולה ראן, ממזרים חסרי כבוד וראשומון מציגים מסלולים נרטיבים חליפיים ומעודדים את הצופים לאמץ ולהשוות נקודות מבט חליפיות על אותה התרחשות. לאחר בחינה ביקורתית של גישות קוגניטיביות, פורמליסטיות, נאו־מרקסיסטיות ופוסט־מודרניות לחקר הקולנוע, ניצן בן שאול מראה את השיטות שבאמצעותן סרטים פופולריים רגילים מובילים לסגירות המחשבה ומונעים חשיבה אופציונלית וכיצד סרטים שמעודדים חשיבה אופציונלית יכולים גם להיות מהנים, מעוררי מחשבה ומתגמלים.

בצעד תאורטי נועז מגדיר חמיד נפיסי בספר זה ז׳אנר חדש בקולנוע העולמי אשר משותף ליוצרות וליוצרים שפועלים בגלות ובפזורה – קולנוע עם מבטא. נפיסי מעניק לנו כלים להבין סרטים מורכבים ומקוריים אלה שפועלים מחוץ לקולנוע המסחרי ושאינם נענים למוסכמות שלו. קולנוע עם מבטא נוצר במערב בידי בני קהילות של פליטים, מהגרים ועמים שחיים בפזורה שמוצאן בדרך כלל מהעולם השלישי וממדינות פוסט־קולוניאליות. אלה הפקות עצמאיות, זולות, אישיות ואימפולסיביות שמופצות באולמות קולנוע שאינם מסחריים, במוזאונים, בפסטיבלים ובאינטרנט ומאתגרות את הקולנוע הדומיננטי.

מקום, זיכרון ומיתוס בקולנוע הישראלי העכשווי בוחן סרטים תיעודיים ועלילתיים ישראליים ואת האופן שתיאורים של נוף ושטח מספקים נקודת מבט ייחודית של הזהות היהודית ושל הזהות הישראלית. המחברת מדגימה כיצד המרחב הקולנועי הוא מְכל של האירועים העלילתיים, ולא זו בלבד אלא שהוא מאורע בפני עצמו ומטעם עצמו, שכן מרחב ומקום הם יסודות בעלי ערך במשא ומתן מתמשך על הזהות היהודית ועל הזהות הישראלית. הסרטים לוכדים את המראה של המקום והם גם רוקמים רשת עקבות, שאינן ניתנות לשליטה, של מערכות כלכליות, חברתיות ופוליטיות.

בספר מוות 24 פעמים בשנייה מציגה לורה מאלווי - בברק אינטלקטואלי ומתוך אהבת קולנוע ניכרת - תאוריה מרשימה על הזמן הקולנועי. מאלווי טוענת שטכנולוגיות חדשות, כגון הווידאו, הדי־וי־די והמדיה הדיגיטלית, מאיצות את גוויעתו של הקולנוע המסורתי, שדימוייו נצרבו בסרט הצלולואיד, ובד בבד מפיחות חיים חדשים בסרטים של פעם. מאלווי שבה לחקור את המדיום, את סוגי המבט השונים ואת העונג שאפשר להפיק מהקולנוע, אך הפעם בעידן הדיגיטלי. האפשרות הגוברת והולכת של שוחרי הקולנוע לצפות בשנית בקטעים נבחרים מתוך סרטים ישנים, להאט את מהירות הסרט ואף להקפיא את התמונה החולפת סוללת בעיניה דרכי התענגות חדשות וגם מזמינה התבוננות מחודשת, חדה ועשירה, במבע הקולנועי של במאי העבר.

בעולם בו אנו חיים כיום מתקיימת זירת התנגשות בין אמצעי המדיה השונים, חוקר הקולנוע והמדיה הנרי ג'נקינס מפענח את ההיגיון של עולם המדיה שאנו חיים בו היום. להבדיל מה״הייפ״ התקשורתי המציג כל פיתוח בעולם הדיגיטלי בתור חידוש מהפכני שיביא לגוויעתם הבלתי נמנעת של הטלוויזיה והספר, ג'נקינס מפנה את תשומת הלב שלנו אל הדינמיקה המורכבת בין המדיה ״הישנים״ לבין המדיה ״החדשים״. הוא חוקר את התמורות התרבותיות שמתרחשות בעידן שבו סוגי מדיה שונים מתלכדים בו יחדיו וצרכנים רוצים להיות גם יצרנים ב״תרבות השתתפותית״.

תעשיית הקולנוע ההודי הפופולרי בשפת ההינדי, שמרכזה בעיר בומביי (מומביי), היא הגדולה בהודו והנרחבת ביותר בעולם הלא מערבי. הסרטים שתעשייה זו מפיקה מסעירים מאות מיליוני צופים ומרתקים את חוקריה. באורות בומביי רוני פרצ'ק מנסה לפענח את השפה החזותית של הקולנוע ההודי ואת המקובלוֹת הנרטיביוֹת שלו. מתחת למה שנדמה לעיתים כחובבני ומרושל, מלאכותי וגדוש טמון מטען מחשבתי, אסתטי ותרבותי עשיר שמקורו במחשבת הודו הקלאסית, במוקדי פילוסופיה ודת שבאים לידי ביטוי חזותי בקולנוע הפופולרי של בומביי.

בספר כמו שמספרים בהוליווד עונה חוקר הקולנוע הוותיק דיוויד בורדוול לביקורות שלפיהן הקולנוע האמריקני העכשווי שונה בקיצוניות מהוליווד הקלסית. האם סרטים עמוסים פיצוצים ממוחשבים, עריכה מסחררת וקרבות אין סופיים בין גיבורי־על לחייזרים מובילים בהכרח לגיבוב דימויים חסר היגיון? האם בגלל הצורך למכור משחקי מחשב ומוצרים נלווים איבדו היוצרים את היכולת לגולל סיפורים לכידים כפי שידעו פעם, בעידן של חלף עם הרוח וקזבלנקה? בורדוול מבקר בחריפות את אותם חוקרים ואנשי תעשייה אשר מאמינים שחל שבר אדיר בסיפֵּר ובסגנון החזותי בהוליווד העכשווית.

לנגד עיניים מזרחיות הוא התחקות צמודה וראשונה מסוגה אחר הקולנוע התיעודי המזרחי בישראל. הספר עוסק במגוון רחב של סרטים שנוצרו בשלושת העשורים האחרונים בידי יוצרות ויוצרים מזרחים, בני הדור השני והשלישי להגירה, ומציע התבוננות מקיפה בייצוג העצמי המזרחי בקולנוע הישראלי. ניתוח הסרטים בוחן ומגדיר מחדש מנקודת מבט מזרחית סוגיות כמו הגירה, זיכרון, בית ומקום, מרכז ופריפריה, מעמד, תרבות, מגדר ולאומיות, שמעסיקות את שיח הזהות הישראלית בקולנוע התיעודי המקומי.

סרטי צבא ומלחמה מבעיתים ומרתקים צופים וקנו מעמד רב־חשיבות בקולנוע ובתרבות הישראליים. בפרקי הספר הקוראים יוצאים למסע אל גוף הלוחם הפצוע, אל הצלקת הנפשית ואל הטראומה הקולקטיבית של המלחמה דרך הקולנוע. באמצעות מגוון כלים כמו מחקרי המיתוס הקדום, ביקורת הכתיבה ההיסטורית והפולמוס בן ימינו בתופעת הפוסט־טראומה בוחן ג'אד נאמן את סרטי הצבא והמלחמה. לדימוי האישה בהבניית זהות הלוחם הוא מייחס תפקיד מרכזי בהבנת סרטי המלחמה הישראליים.

סרטיו של הבמאי הנודע אלפרד היצ'קוק הם מהנחקרים ביותר בתולדות התאוריה והביקורת של הקולנוע. חוקרת הקולנוע והטלוויזיה הפמיניסטית טניה מודלסקי יוצאת בספר פורץ דרך זה נגד שתי גישות קוטביות שרווחו עד כה: זו שלפיה סרטיו של היצ'קוק רוויים שנאת נשים, וזו שלפיה הבמאי מזדהה עם דמויות הנשים וחושף את מצבן העגום בחברה שגברים שולטים בה. מודלסקי מראה את השניוּת כלפי נשים, המאפיינת את יצירתו המורכבת של היצ'קוק ויכולה לעורר בצופים מגוון תחושות, ובכלל זה איום, חוסר אונים, כעס והזדהות.

האסופה אמת או חובה: מבחר מאמרים על קולנוע תיעודי מזמנת לקורא את מיטב הכתיבה בת ימינו על הקולנוע התיעודי מראשיתו עד היום. היא פותחת לצופים, ליוצרים, לתלמידים ולחוקרים צוהר להבנת המחלוקות והדיונים בחזית המחקר בתחום הקולנוע התיעודי. כמו כן, בוחנת האסופה את זיקת הקולנוע התיעודי לסוגיות בפילוסופיה, באתיקה ובאסתטיקה ולתהליכים חברתיים, פוליטיים והיסטוריים העומדים בלב סדר היום הציבורי.

הספר, שנלווה לתערוכה במוזיאון פתח-תקוה לאמנות, בוחן כיצד מלחמת ששת הימים הפכה לאחת מהמלחמות המעצבות בתולדות מדינת ישראל, עם כיבוש שטחי הגדה המערבית, הגולן, חצי האי סיני וחבל עזה שהשלכותיהם ניכרות עד היום במובנים רבים

50 עיצובי במה - במבי פרידמן

הספר הראשון שאפיין ומיפה קווים מרכזיים בפעילות הצילומית היהודית (המוסדית והעצמאית) והפלסטינית בארץ-ישראל/פלסטין בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים

הספר והאירועים הנלווים מתמקדים, לראשונה, בקול הפלסטיני של הערים הדו-לאומיות בישראל ובתושביהן אזרחי מדינת ישראל

תצלומי פלסטינים בארכיונים הצבאיים בישראל - لمعاينة الجمهور, حكاية صور فلسطينية "معتقلة" في الأرشيفات العسكرية الإسرائيلية

תצלומי פלסטינים בארכיונים הצבאיים בישראל

הוצאת "בית אוצר" סדרת 'מאגיה-מידות' למחשבות על תיאטרון תיאטרון ישראלי בעידן טלוויזיוני

הוצאת "מריון", תל אביב 1988 "הדרך לירושלים - המסע של אנית המעפילים יהודה הלוי", מחזה בשלוש מערכות.