הארכיון למוזיקה ישראלית

אוניברסיטת תל אביב​

הפקולטה לאמנויות ע"ש דויד ויולנדה כץ

הארכיון למוסיקה ישראלית: תיעוד ומחקר

הארכיון למוזיקה ישראלית נועד לשמר את מורשתם של יוצרי המוזיקה הישראלית -  הקונצרטנטית והקלה, מימי חידוש ההתיישבות  (1880) עד ימינו, וכן נועד להיות בעל תשתית למחקר המוזיקה הישראלית והעשייה המוזיקלית בארץ.

הארכיון נוסד בשנת 1978 ע"י המוזיקולוג פרופ' הרצל שמואלי שהכיר בנחיצות קיומו של ארכיון כזה והתחיל לאסוף חומרים מוזיקליים חשובים אותם שיכן בדירתו. חבר אליו המוזיקולוג ד"ר יוחנן רון שניהל את הארכיון בהתנדבות קרוב ל 50 שנה והביא במו ידיו עזבונות ואוספים שלמים וחלקיים שהצטברו להיות אחד הארכיונים המקיפים ביותר בארץ של מוזיקה ישראלית.

מוזיקאים נוספים השקיעו גם הם מזמנם בפיתוח הארכיון, ביניהם בנימין בר-עם, בלה יעקובוביץ’, גילה דובקין, פרופ' יהודית כהן, פרופ' מרינה ריצרב ופרופ' שי בורשטיין. לאחרונה נוסף לצוות המוזיקולוג גיל גרטי שעוסק, בין היתר, בקיטלוג מיון ומפתוח חומרי הארכיון.

מתוך כלל האוספים של הארכיון, למעלה מ 100 הם עזבונות אישיים שלמים של יוצרים ומוזיקאים, שהייתה להם השפעה גדולה על הסצנריו המוזיקלי בארץ.  ברובם נמסרו מבני המשפחה לאחר פטירתם.  עזבונות אלה כוללים כתבי-יד אותנטיים של יצירות שלמות, סקיצות, מכתבים, חומר מוקלט, קטעי עיתונות ועוד. בכל אחד ואחד מהם מאות ואלפי פריטים.

להלן הצצה לחלק מהעיזבונות השלמים:

עזבונו של פרופ' ליאו קסטנברג ניתן עוד בחייו לפרופ' הרצל שמואלי אותו ראה כממשיך דרכו. היה השר לענייני תרבות בממשלת פרוסיה. הוזמן להיות המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ביחד עם עמנואל עמירן ייסד בישראל את המדרשה הממלכתית למורים למוזיקה. היה חתן פרס אנגל לשנת 1958. על שמו הוקמה קתדרה באוניברסיטה לאמנויות בברלין. כמו כן הוקמה בגרמניה עמותה בינלאומית שעוסקת במורשתו ובחקר החינוך המוזיקלי.  

עיבונו של ידידיה גורוכוב אדמון, חתן פרס ישראל, שהשירים שלו הם נכסי צאן ברזל של הזמר העברי המוקדם, כדוגמת "עץ הרימון", "שדמתי", "כך הולכים השותלים" ועוד. לאחר פטירתו הובא עזבונו בשלמותו לארכיון ע"י אלמנתו.

עזבונו של עמנואל עמירן שהיה המפקח על החינוך המוזיקלי בבתי הספר הממלכתיים ושכאמור הקים ביחד עם פרופ' קסטנברג את המדרשה למורי מוזיקה. חיבר הרבה שירים שהפכו להיות נכסי צאן ברזל כמו "אל המעיין", "שאבתם מים", "גוזו גז" ועוד. היה מאד ביקורתי כלפי התפתחות המוזיקה בישראל. ביקש שעזבונו יועבר לאחר מותו לארכיון למוזיקה ישראלית ואכן בנו מסר את עזבונו אישית לד"ר יוחנן רון.

עזבונו של א.וו.שטרנברג, שהיה בין השאר יו"ר העמותה הבינלאומית למוזיקה בת זמננו. לאחר פטירתו מסרה משפחתו את עיזבונו לפרופ' הרצל שמואלי. יצירה שלו הייתה היצירה הישראלית הראשונה שבוצעה עי התזמורת הפילהרמונית.

עזבונותיהם של זוכי פרס ישראל: המוזיקולוג פרופ' הרצל שמואלי העביר עוד בחייו את עזבונו לארכיון. עזבונו של המוזיקולוג פרופ' חנוך אבן ארי, נמסר לארכיון מאלמנתו לאחר פטירתו. עזבונו של המלחין חתן פרס ישראל פרופ' אריק שפירא נמסר לאחר פטירתו.

עזבונותיהם של מלחיני הזמר העברי הקנוני: נחום נרדי, דניאל סמבורסקי, צבי בן יוסף, יצחק אדל, יואל ולבה, דוד מערבי ועוד.

עזבונו של המנצח ג'ורג זינגר שזכה בפרס דבוז'ק.  בהיותו ערירי נמסר עזבונו לפרופ' שמואלי ע"י נאמניו. עזבונו של המנצח פרופ' שלום רונלי-ריקליס נמסר לארכיון ע"י אלמנתו. עזבונו של מנצח המקהלות שלמה קפלן נמסר ע"י אלמנתו. עזבונה של הזמרת ברכה צפירה נמסר ע"י בנה אריאל זילבר לחברו ד"ר יוחנן רון.

הארכיון של קונסרבטוריון שולמית, הקונסרבטוריון הראשון שנוסד בארץ בשנת 1909. נמסר לארכיון ע"י בתו של יריב אזרחי, מנהלו האחרון של הקונסרבטוריון.

מאוספי הארכיון: כתב ידו של ידידיה אדמון (גורוכוב)

ובנוסף:

• כ 400 אוספים חלקיים של יוצרים ומוזיקאים שונים.  
• ספריה של כ 350 כותרים הכוללת גם מונוגרפיות ועבודות מחקר.
• למעלה מ 500 שירונים וקבצים למקהלות שיצאו לאור מתחילת ההתישבות עד ימינו.
• אוסף של תקליטים, קלטות אודיו ותקליטורים שבהם מוקלטים כ2000 שירים ויצירות מוזיקליות.
• ארכיון התזמורת הקאמרית של תל אביב. נימסר לארכיון ע"י מזכירת התזמורת, גב' לב ארי.  
• ארכיון האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה, נמסר ע"י הנהלת האיגוד.  
•  ארכיון איגוד הקומפוזיטורים הישראלי, נמסר ע"י הנהלת האיגוד.
• חומרים שונים שנאספו באקראי של תכניות קונצרטים, פסטיבלים, כנסים ותחרויות מוזיקליות.
• כתבי-עת מוזיקליים נמסרו לארכיון ע"י ההוצאות לאור.

חפשו אותנו בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/1051131459632717

העמוד באתר באנגלית שלנו: https://en-arts.tau.ac.il/Researches/archive/musicarch

מאוספי הארכיון:  פרופסור קסטנברג  ליד הפסנתר.