תכנית קמפוס אוניברסיטת תל אביב בנויה כך שציר הכניסה המרכזי חוצה שרשרת כיכרות שסביבן ניצבים מבני הרוח והאמנות: זה מתחיל עם הגלריה האוניברסיטאית שפתוחה לכיכר ציבורית, אחריה בניין ארכיטקטורה, אחריו מקסיקו עם אמנות והספרייה המרכזית – בקצה מוזיאון בית התפוצות לתולדות העם היהודי, דרומית לו אנדרטה לנופלים ובית הכנסת, בניין גילמן עם מדעי הרוח ולפני שמסיימים עם בניין מוסיקה – שוכן לו בניין מינהל עסקים וכלכלה – כאילו מרמזים לנו כאן שבלי קמח אין תורה.

בניין מוסיקה היה אמור להיות דווקא הבניין הראשון שתראו בקמפוס מצד ימין – היות וחוץ מהגלריה שמשמאל הרי שבניין מוסיקה נמצא מייד מימין לנכנס. אבל פיתוח צמחיה לא מושכל הביא להסתרת הבניין – אחד מהמוערכים לא רק עלי. בדיוק כפי שהגיבו לתמונות חברים בפייסבוק. נועם: זה אחד מהבניינים החביבים עליי בישראל ובעולם בכלל. יפה גם שהביצוע לא פחות מבריק מהסקיצה. ואני מטורף על התריסים הלבנים שהתקינו שם. איתי: כמי שבילה שם שלוש שנים מהחיים, מצטרף למחמאות. מי האדריכל? אגב, הוא השתנה מאוד מאז, שווה להשוות בין המקור לפורמט הנוכחי… שרון: איזו סקיצה נהדרת, של פעם, עם רפידוגרף… והבניין נראה יפה ונעים. דורית: פעם היה בניין יוצא מהכלל יפה.. ופרט לעניין הפתחים במערב שכנראה הוא לא הצליח להתאפק בשל הנוף אבל לא ממש התאימו למקום שבחללי הפנים ניצבו פסנתרים ושמש ישירה חייבה כיוון כול כמה שעות… עכשיו דחפו שם אודיטוריום עם מגדל במה מגושם. הדס: מדהים! שאול (מתייחס לתמונת הבניין לפני השינויים): כמה השקעה לגרום למבנה לרחף, וואו-היום לא עושים כבר כזה דבר!

 .

חזית מערבית (מבט מכיוון צפון-מערב)

.

בניין מוסיקה לאחר השלמתו בשנת 1966 (מקור: הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

תרשים פרספקטיבי של הבניין (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

את בניין מוסיקה הכרתי רק מבחוץ, אדריכלית התאורה דורית מלין פעם הזכירה את הבניין הזה כ"מתחזה", בכך שהאדריכל קבע מערכת להגנה מפני קרני שמש בחזית צפונית בה בכלל לא פוגעות קרני שמש וכך נותר הבניין הזה בזכרוני. פעם הוא גם היה הרבה יותר חשוף והגנן של האוניברסיטה עדיין לא הסתיר וקבר אותו מאחורי עצים ושיחים כך שהוא באמת היה הרבה יותר חלק מהמרחב מאשר היום.

אבל עדיין זכרתי את הבניין לטובה, ולכן כשקבעתי עם דרור בחדר החזרות שבקומה התחתונה בבניין, ביקשתי ממנו לנצל את ההזדמנות שאני בבניין ועוד עם אחד מהסטודנטים ושיעשה לי בו סיור. הוא בקושי הסכים וגם לאיפה שהוא הכניס אותי הוא הזדרז לציין שהוא לא מרשה שאצלם, אז אחרי שהתווכחתי איתו עשר דקות אם זה היה הבניין הראשון בקמפוס או לא, שחררתי אותו ללכת לאחת הסטודנטיות, והלכתי לי לצלם עוד שלוש וחצי תמונות והסתלקתי.

דוד רגב ממחלקת ההנדסה של האוניברסיטה עומד לצידי: בניין מוסיקה היה אחד מחמשת המבנים הראשונים שהוקמו במקביל בקמפוס, והבניין הראשון שהוקם היה בניין משפטים.

בניין מוסיקה תוכנן במקור על ידי האדריכל יחזקאל רוזנברג – ששמו גם מופיע על חזית הבניין לצד שנת השלמת הבניין (פרויקט ראוי לציון לכשעצמו שבוצע על ידי מחלקת הנדסה של האוניברסיטה) אבל הקשר בינו לבין האוניברסיטה נותק, ואת הבניין מלווה כבר עשרים שנה אדריכל אחר שעושה בו כבשלו.

מאז פתיחתו של הבניין בשנת 1965 (שלב א' שלו הושלם שנה לאחר מכן) עבר מספר שינויים משמעותיים, שברובם לא הלכו יחד עם הרוח המקורית של הבניין. דרור טען שהבניין הפך למאד פונקציונאלי, אבל למעשה מדובר פה באונס או אפילו מעשה סדום לתכנית המקורית של הבניין. בניין זה לא יצירת אמנות שתולים על הקיר, אלא זה בניין חי ונושם שצריך מידי פעם לעדכן אותו, אבל כאן מה שעשו לבניין הן ברמה המרחבית והן ברמת הגימור – זו שערוריה ועלבון לאינטליגנציה.

הבניין בסך הכל בן שתי קומות, וכשצופים עליו ממזרח רואים בכלל רק קומה אחת כי האדריכל ניצל את הטופוגרפיה הטבעית של המקום כדי לשלב בה את הבניין. הגישה לבניין מהחזית הזו היא באמצעות גשר שקט ונוח שמרמז על הקומה התחתונה (שם גם חדרי החזרות…). אולם הכניסה בעבר הואר על ידי שתי חצרות פנימיות והכיל גם גרם מדרגות רחב ידיים שירד לקומה התחתונה, אך בעוד שהחצר הצפונית הצליחה בנתיים לשרוד את השינויים הרי שהחצר הדרומית חוסלה כולה לטובת אולם קונצרטים. בית ספר למוסיקה נדרש לאולם קונצרטים מכובד, אבל יש דרך לבצע אותו מבלי לפגוע בערכים של הבניין.

במקור גם הקומה התחתונה הייתה כמעט כולה מפולשת ואז גם היה ניתן להבחין כי מדובר במבנה מודרניסטי מובהק, משוחרר מקירות נושאים ולכן רק תקרות ועמודים. עברו השנים והקומה התחתונה נוצלה לחדרי כיתות ושאר אולמות וכך נאטמה לחלוטין. דוד רגב ממחלקת ההנדסה סיפר לי שמתוך כבוד לקונסטרוקציה, הקיר הארוך שמלווה את החזית המערבית נמצא בנסיגה מהעמודים הנושאים את הבניין (ראו תמונות בהמשך). אבל בתכלס חוץ מהמחווה הזו, לא הושקעו מאמצים לשמור על הערכים והאלגנטיות שנשאו את הבניין המקורי.

אולם הקונצרטים שסגר את החצר הפנימית לא רק פגע בתכנית הבניין, בתאורה ובאינטרקציה האנושית, אלא גם הרים קופסת ענק לטובת יציע צופים באולם אך כזו ששוברת את הקו האופקי של הבניין. עכשיו מתכוננים לעשות את אותו מעשה לאולם נוסף בבניין, מה שנראה לי יעשה בצורה גסה שכזו שתשבור לחלוטין את רוח הבניין.

האם אפשר אחרת? לצורך העניין הרמתי טלפון ליחזקאל רוזנברג אדריכל הבניין בן ה-86, כדי לברר וגם לקבל קצת פרטים על פועלו של האדריכל שעד אותה עת לא הכרתי:

מיכאל יעקובסון (מ.י.): כיצד קבלת את העבודה לתכנון בניין מוסיקה?

יחזקאל רוזנברג (י.ר.): היתה תחרות עם מוזמנים ואני השתתפתי בה כאדריכל שלא מהמוזמנים וקבלתי בה את הפרס הראשון. באותה תקופה עבדתי במשרד של האדריכל אריה שרון ואחרי הזכיה הוא הרשה לי להמשיך ולטפל בבניין ולבנות אותו במקביל לעבודה אצלו.

מ.י.:האם ההצעה הייתה שונה ממה שקיים היום?

י.ר.: לא… הבניין שנבנה היה עם שתי חצרות פנימיות, אך במשך השנים האוניברסיטה ראתה שצריך אולם לקונצרטים אז הם פנו לאדריכל אחר שסגר את אחת החצרות לטובת האולם. במקור הייתה כוונה להקים בשלב מאוחר אולם קונצרטים אך לא הייתה כל כוונה לסגור בשביל זה חצר! הכוונה שזה יבוא בצורה הרבה יותר צנועה. בזמנו הצעתי להקים את האולם ליד הבניין ולקשור ביניהם. אם הם היו פונים אלי אז זה היה מבוצע אחרת אבל משום מה לא פנו אלי. מאד מפריע לי התכנון החדש שעשו לבניין.

מ.י.: בניין מוסיקה שתכננת הוא הבניין הראשון מימין למי שנכנס בכניסה הראשית לקמפוס, יש לו חשיבות עצומה. חיפשתי ברשת איזשהו מידע על המתכנן ולא מצאתי כלום, אז אם כבר אנחנו מדברים רציתי לדעת האם אתה יליד תל אביב?

י.ר.: כן, נולדתי בתל אביב בשנת 1924 ולמדתי בגימנסיה הרצליה הישנה.

מ.י.: מי היה איתך במחזור?

י.ר.: בגמנסיה היו איתי במחזור חיים קרסו וגם רננה בן גוריון.

מ.י.: ואחר כך למדת בטכניון?

י.ר.: הייתי במחזור האחרון שלפני המלחמה בשנת 1948, בקורס מעלי למדו יעקב רכטר ומשה זרחי. עם סיום המלחמה עבדתי במשרד השיכון תחת אריה שרון ולאחר שהוא עזב, הוא לקח אותי יחד איתו. עם שרון עבדתי עד לפטירתו, וכך גם עבדתי עם בנו וגם עם הנכד ארד שרון.

מ.י.: מתי הפסקת לעבוד במשרד של שרון?

י.ר.: בשנת 2002 פרשתי.

מ.י.: חוץ מבניין מוסיקה מה עוד תכננת?

י.ר.: במשרד של שרון הפרויקט העיקרי עליו עבדתי היה בנק ישראל בירושלים – הייתי אחראי על הביצוע שלו. אחר כך עם הנכד עבדתי על בניין עיריית ראשון לציון. חוץ מזה עבדנו על הרבה מאד התחרויות. מחוץ למשרד לא תכננתי הרבה. חוץ מבניין מוסיקה זכיתי בעוד תחרות עם חבר שעבד איתי במשרד של שרון ושכחתי עכשיו את שמו, על בניין בתוך איצטדיון רמת גן בתוך בניין הטריבונות. אבל הפרויקט הזה לא בוצע בסוף, כי היזם לקח אדריכל שבנה לו את כל האיצטדיון. בניתי את הבית שלי ברמת גן, ואת מלון מצפה הימים בסוף שנות הששים – אבל רק בניין אחד ואחרי זה באו אחרים והרחיבו את כל המלון.

מ.י.: נחזור לבניין מוסיקה. האם תהליך הבניין עבר חלק?

י.ר.: את הבניין עצמו בנה קבלן של סולל בונה, ובחפירה הוא לקח את הכורכר שחצב שם, מכר ולקח את הכסף לעצמו. כשזה התגלה לסולל בונה היה רעש גדול. לי היו בעיות עם יועץ האקוסטיקה שנחשב היה להכי טוב בתחומו בארץ, אבל הוא הרס לי הכל עם ייעוץ גרוע ויצא ששמעו מחדר לחדר. אגב, המהנדס של הבניין היה אחי – משה ורדימון, שבנה הרבה מאד בניינים עם שרון. הבניין עצמו יושב על קונזולה ארוכה של חמישה מטרים ורואים את זה בקומת קרקע.

מ.י.: היום כל הקומה התחתונה סגורה וכבר אי אפשר לראות את המפתחים האלה שבין העמודים.

י.ר.: נכון, אבל במקור הבניין עמד על קומת עמודים שלא היה בה כמעט שום דבר למעט העמודים וקפיטריה, אחרי זה הם סגרו. זה היה בניין מודולרי…

מ.י.: מאד מצא חן בעיני הגשר שדרכו נכנסים לבניין.

י.ר.: הגשר הזה איפשר לשמור על הבדלי הטופוגרפיה וגם איפשר החדרת אור יום לחדרים בקומה התחתונה.

מ.י.: זה בניין שבו נוצרת מוסיקה, אני חושב שהמודולריות שבה השתמשת בחלוקת החללים יוצרת מקצבים שמחברים בין הבניין למוסיקה. הפגיעה שבוצעה בבניין היא הפיכה ואני מקווה שבמקום שהאוניברסיטה תמשיך להתעסק עם כל מיני זקנים ברוחם שעבר זמנם – היא תתחיל לעבוד עם הדור הצעיר – כפי שהיה לפני ארבעים וחמישים שנה וככה יחזרו ויקבלו קמפוס שראוי לפרסום בינלאומי בזכות המקוריות והחדשנות שבבנייניו. אבל היום, כשכל מיני חטייארים מעתיקים מכתבי עת שראו בחו"ל ומביאים לנו העתקים עלובים, אין פה במה להתגאות. אתה מסכים? …הלו? …רוזנברג? הלו?…

גרסה מוקדמת המציגה את פריסת מבני האוניברסיטה – כשבניין מוסיקה בולט הודות לשתי החצרות הפנימיות בחזית התרשים (מקור: הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

מבט מהאויר לקמפוס ההולך ונבנה בשנת 1964 כשבניין מוסיקה ניצב קיצוני משמאל כבר על תילו (השלמתו בוצעה ב-1966). ניתן לראות שבמקום בו ניצב כיום בית התפוצות ניצב לו בניין ערבי – שריד אחרון במקום לכפר שיח' מוניס שעל חורבותיו הוקמה אוניברסיטת תל אביב (מקור: הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

תודה לדוד רגב, בני הספל, צבי אלחייני ולאדריכל יחזקאל רוזנברג.

.

בניין מוסיקה משמאל בעת הקמתו (מקור: הארכיון לתולדות אוניברסיטת תל אביב)

.

מבט מגג הספרייה המרכזית על בניין מוסיקה ורחוב איינשטיין היורד לים (מקור: ארכיון אדריכלות ישראל)

.

תכנית סביבה מוקדמת של אזור בניין מוסיקה: הבניין בולט על שתי חצרותיו כשבמקור מצפון לו תוכנן בניין המינהלה שלא בוצע לבסוף. מימין לו שלושה מבני רכבת המחוברים ביניהם במעבר מקורה שבצהו הדרומי בניין משפטים שהיה הבניין הראשון שהוקם בקמפוס. מבין אותם שלושה מבני רכבת רק שניים הוקמו: מינהל עסקים וחינוך והשלישי לא הוקם לבסוף (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

תרשים סביבה מוקדם: בניין מוסיקה בולט עם שתי חצרותיו הפנימיות (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

תכניות המבנה הכוללת חלופה לתוספת אולם קונצרטים (משמאל). בשונה ממה שבוצע בפועל שלא בעצת האדריכל – אולם הקונצרטים מילא את כל החצר הפנימית ובכך סתם את הבניין וזאת בעוד שבמקור הציע האדריכל ליצור אולם השקוע בחציו בקרקע ובכך מאפשר את המשך קיומה של החצר במידה מסוימת (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

חזיתות הבניין וחתכים – כולל החלופה אם אולם הקונצרטים השקוע (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

חתך החלופה המציעה אולם קונצרטים שקוע בכוונה שלא לבטל לחלוטין את החצר הפנימית – דבר שלא בוצע ובמקום חלופה זו בוטלה החצר לחלוטין על ידי אדריכל אחר (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

חזית מזרחית (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

הפרוגרמה המקורית לבניין 01 (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

הפרוגרמה המקורית לבניין 02 (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

הפרוגרמה המקורית לבניין 03 (מקור: גנזך אגף הנדסה, אוניברסיטת תל אביב)

.

הגשר המוביל לחזית המזרחית

.

חזית מזרחית

.

קטע מחזית מזרחית

.

הכניסה בחזית המזרחית

.

אולם הכניסה: בעבר כלל האולם מדרגות רחבות שירדו אל המפלס התחתון והיה בעל שתי חזיתות זכוכית כשכל זחית פנתה לחצר אחרת – כיום החצר הדרומית נסגרה לטובת הקמת אולם קונצרטים, המדרגות בוטלו ובמקומן הוקמה מערכת מדרגות עם מעלית על שטח החצר הצפונית ששרדה (לעת עתה)

.

חדר חזרות במפלס התחתון

.

הפסנתר

.

מסדרון במבנה לאחר שהחצר הפנימית הדרומית נאטמה והמסדרון הפך לסתם מסדרון ולא עוד "מקום", נוסף לכך עיצוב פנים של מרפאה בחדרה. האתר לא מעודד שהייה, האור לא נעים וגם לא הצמחים שנראים מלאכותיים, אין קשרי עין > סירוס > אנטי-ארכיטקטורה

.

מסדרון הפונה לחצר הצפונית: אור טבעי, קשר בין חוץ לפנים, אפשרות לקשרי מבט, מקום המשלב מעבר עם שהייה > ארכיטקטורה

.

מבט מהקומה העליונה אל החצר הפנימית: עמודי הבניין משחררים את החלל מקירות

.

הפטיו במבט מפנים המפלס התחתון

.

החצר הפנימית הצפונית

.

הודות לחצר מכיל הבניין שפע של חללים היוצרים כל אחד "מקום" אחר וכן מעודדים קשרי עין ואינטראקציה בין הסטודנטים והמורים

.

בחצר הפנימית מדרגות ספירליות ישנות

.

חזית דרומית

.

מבט על הפינה הדרום-מערבית

.

קצה החזית הדרומית עם המעבר היחיד הפתוח שנותר במפלס התחתון ומלווה את החזית המערבית לכל אורכה

.

המעבר המלווה את החזית המערבית

.

המרחק בין עמוד לעמוד הוא 5 מטרים והיה נחשב בעת הקמת הבניין בשנת 1964 לאחד מהמפתחים הגדולים בישראל במבנה בקנה מידה שכזה

.

הריצוף

.

בעבר היה המפלס כולו מפולש, אך עם התרחבות האוניברסיטה הוקמו קירות והמפלס נאטם כולו, יחד עם זאת בוצע מחווה לקונסטרוקציה והקירות נסוגים מהעמודים

.

קטע בחזית המערבית: את מקומה של החצר הפנימית הדרומית תפס אולם קונצרטים הבולט השובר את הקו האופקי של הבניין בצורה "קצת" גסה

.

בעבר מחלונות הקומה העליונה ראו את הים, אך עם השנים נשכח ונעלם הים וקרני השמש החודרניות הביאו את פרנסי הבניין להתקין תריסול…

.

תריסול

.

חזית מערבית הפונה אל רחוב האוניברסיטה ובעבר ניתן היה להשקיף מכאן לים

.

מפגש החזיתות המערבית והצפונית

.

קצה החזית הצפונית

.

החזית הצפונית שבעבר השקיפה על שדרת הכניסה הראשית לקמפוס אוניברסיטת תל אביב, אך כיום בעקבות צמחיה שגדלה ללא מחשבה הפך הבניין לנסתר

.

למרות שמכוון צפון אין חשש לחדירת קרני שמש ישירות לפנים הבניין, תוכננה החזית עם מערכת הגנת שמש, מה שדורית מכנה: אדריכלות מתחזה" – כי כאן האדריכל מתחזה למתחשב בתאורה בעוד שאין פה בכלל במה להתחשב והגנת השמש נועדה לענות על תשוקה אסתטית בלבד

.

כמו על כל בניין בקמפוס, גם כאן מצוין על החזית שם האדריכל, הקבלן ושנת השלמת הבניין

.

– לקריאה נוספת –

מבנים ואתרים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב עליהם פרסמתי רשימות:

(1) בית הספר למוסיקה, (2) בית הספר לרפואה,

(3) בניין שרת למדעי החינוך

(4) הספריה המרכזית ע"ש סורסקי, (5) בניין תחזוקה,

(6) בניין מקסיקו, (7) אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב,

(8) בית הספר למינהל עסקים,  (9) ספרית המפות, (10) המעבדה למחקרי תכנון סביבה

(11) שרידי הכפר שיח' מוניס הקבור מתחת לקמפוס, (12) בניין גילמן

(13) בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

(14) סיבוב בבניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

(15) סיבוב במנהרות התת-קרקעיות של האוניברסיטה

(16) בניין יהדות (17) אודיוטוריום סמולרש

.