בניין מקסיקו נבחר לאחד מבנייני המאה

בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנויות נבחר לאחד מבנייני המאה.

מתוך האתר:

"בראשית שנות השישים, בסמוך לחנוכת הקמפוס האוניברסיטאי ברמת-אביב על אדמות הכפר ,(שייח' מואניס) ,

החליט נשיא אוניברסיטת תל- אביב דאז ד"ר ג'ורג' וייז על הקמת בניין לפקולטה לאמנויות.

האדריכלים יצחק ישר ודן איתן הוזמנו לתכנן את הבניין במגרש הסמוך למגרש שיועד לאקדמיה למוסיקה.

האדריכל דן איתן (נ. 1931), יליד קיבוץ עין שמר, למד אדריכלות בטכניון בחיפה.

בשנת 1966 הצטרף איתן לסגל המרצים בטכניון בחיפה והוא מלמד שם עד היום.

איתן משתייך לדור אדריכלי המדינה, רובם ילידי הארץ ובוגרי הטכניון.

מבקרת האדריכלות של העיתון הארץ, אסתר זנדברג, מתייחסת לתקופה בה פעל איתן:

"איתן ובני דורו התחילו את דרכם המקצועית בבנייה ציבורית בשלהי התקופה ההרואית ו"הטראומטית", כהגדרתו,

של בניין הארץ, וניסו להפיק לקחים מהכישלונות של קודמיהם, בני דורו של אריה שרון וחבריו [...]

הדור של איתן התבסס אחרי מלחמת ששת הימים והיה שותף לאופוריית הבנייה ולשינוי הדרמטי שחל אז באדריכלות הישראלית."

(אסתר זנדברג, אין גיל פרישה לארכיטקט, 21.7.2006))

בשנים 1965-1958 עבד איתן בשיתוף פורה עם האדריכל יצחק ישר (נ. 1920), גם הוא בוגר הטכניון בחיפה.

ישר ואיתן נפגשו בעת שעבדו שניהם במשרדו של האדריכל דב כרמי  .

דן איתן ויצחק ישר זכו בפרס רוקח לאדריכלות על עבודתם המשותפת בבניין מקסיקו ובפרס רכטר על תכנון מוזיאון תל-אביב לאמנות, שבמהלך תכנונו נפרדה דרכם.

הפרוגרמה אותה הגדירה הנהלת האוניברסיטה לבניין החדש היתה כיתות לימוד, סדנאות יצירה, משרדים, חדרי הנהלה, אודיטוריום וקפיטריה.

האדריכלים תכננו את הבניין מתוך רצון לספק לסטודנטים סביבה חופשית ולא שיגרתית.

נשיא האוניברסיטה הזמין את צוות המתכננים לסיור בארצות הברית, על מנת לבחון ביחד איתם דוגמאות רלוונטיות ולהציג את התכניות בפני התורמים.

לילה לפני שהוצג הפרוייקט בארצות הברית, הביע ד"ר וייז חשש שהתכניות יראו חדשניות מדי בעיני התורמים.

באותו הלילה הכינו האדריכלים תכנית חדשה. התכנית שהוכנה בן-לילה התקבלה על ידי נשיא האוניברסיטה והתורמים,

ועם חזרתם לארץ נאלצו האדריכלים לנסות ולהתאים אותה לתנאי המגרש. 

מימדיו וכיווניו של המגרש לא נלקחו בחשבון בליל התכנון בארצות הברית, והאדריכלים לא הצליחו לבצע בה את ההתאמות הנדרשות.

נשיא האוניברסיטה שלא רצה לשנות את התכנית איתר מגרש חדש בתחומי הקמפוס.

תוכנית הבניין שנבנה בסופו של דבר מודרניסטית ופשוטה - מסגרת מלבנית שבמרכזה פטיו פתוח.

הפטיו יוצר את החלוקה בבניין ומהווה נקודת ייחוס בסיסית לכל אגפיו. בצידו הצפוני של הבניין נבנו סדנאות לימוד והיצירה,

מדרום המשרדים ובמרכז, לצידי הפאטיו, אולמות תצוגה ואודיטוריום.

מהלכי המדרגות נבנו בשני קצוות המבנה וגרם מדרגות נוסף, טיקסי, נבנה בפאטיו עצמו והוא מקשר את שתי קומות המבנה.

מעל לפאטיו שתוכנן כחלל מרכזי פתוח, נבנה בסופו של דבר גג, מה שהפך אותו לחלק דומיננטי יותר בבניין".

קישור לאתר