עדכון בנוגע לבחינות ולפתיחת סמסטר ב'

חברות וחברי סגל, תלמידות ותלמידים,

אני מקווה שלכם ולמשפחותיכם שלום, וכי אתם עוברים את התקופה הזו באופן סביר ככל שניתן.

חלפו כשבועיים מאז החלה המלחמה עם איראן, וכעשרה ימים מאז שחיזבאללה הצטרף למערכה. בעוד שיש אולי סימנים לכך שהמלחמה עם איראן תסתיים בתוך שבועות ספורים, נדמה שהמלחמה עם חיזבאללה עלולה להימשך זמן רב. שגרת החיים בעורף אינה קלה לאיש, אך קשה לדמיין מה עוברים תושבי הצפון, וביניהם חברי וחברות קהילת האוניברסיטה. ליבנו איתם; נקווה שהסיוט שלהם יסתיים במהרה, ובלא פגיעות נוספות מעבר לאלו שכבר סבלו.

מאז החלה המלחמה גויסו אלפים מחברות וחברי קהילת האוניברסיטה, בעיקר תלמידינו ותלמידותינו, למילואים. נתמוך בהם ככל יכולתנו, כלכלית ואקדמית, כפי שעשינו בעבר. הם הסיבה העיקרית לכך שהחלטנו לדחות את פתיחת סמסטר ב', שאמור היה להיפתח היום, עד לאחר חופשת הפסח. כך גם ביקשנו ליצור ודאות מסוימת עבור כל תלמידינו, אשר מרביתם לא סיימו את בחינות סמסטר א'.

בימים האחרונים ביקרתי במעבדות בקמפוס — אלו אשר פועלות למרות מצב המלחמה — בפקולטות למדעים מדויקים, הנדסה, רפואה, מדעי החיים, וכן בבית הספר לפסיכולוגיה שבפקולטה למדעי החברה. קשה לי לתאר כמה נהניתי, שאבתי השראה והתחזקתי מן המפגש עם החוקרות והחוקרים שלנו, ועם תלמידיהם השוקדים על מחקריהם במעבדות. הם החוסן שלנו, התקווה והעתיד. פגשתי גם דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים בינלאומיים, שאינם חושבים לרגע להפסיק את מחקרם כאן. בחברתם ניתן לחוש היטב את המשך הפעילות הבינלאומית שלנו, למרות החרם האקדמי שניחת עלינו במהלך השנתיים וחצי האחרונות.

המשימות העיקריות הניצבות בפני האוניברסיטה בשנים הקרובות, עקב מצבה של מדינת ישראל כלפי חוץ וכלפי פנים, אינן פשוטות. משימה מרכזית היא להשיב לארץ דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים ישראלים הלומדים ומשתלמים בחו"ל. משימה זו תהיה מלחמתה העיקרית של האקדמיה הישראלית, וכך גם של אוניברסיטת תל אביב. אנו משקיעים מאמצים רבים, גם כלכליים, כדי לעמוד בה. לפני ימים אחדים שוחחתי עם חוקרת ישראלית מצוינת ממדעי החיים, שסיימה פוסט־דוקטורט באוניברסיטת עילית בארצות הברית, ואשר החליטה לשוב לארץ למרות הפיתויים להישאר שם. היא הסבירה לי שאין מקום טוב מישראל לחיות בו ולגדל את ילדיה. גם אני מרגיש כך, ובכל זאת התרגשתי מאוד למשמע דבריה.

שמרו על עצמכם ועל יקיריכם, ומי ייתן ותסתיים המלחמה במהרה.

שלכם,
אריאל פורת
נשיא אוניברסיטת תל אביב