הוצאה להורג אמנותית

הצגה נועזת ופורצת גבולות מעין כמותה

25 יוני 2018
הצגה נועזת ופורצת גבולות מעין כמותה מעלה החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א
קרדיט לצלם: מיקב קושלביץ

מתוך הכתבה:

הצגה נועזת ופורצת גבולות מעין כמותה מעלה החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א. זאת – הודות לעיבודו הכה יצירתי וזה בלשון המעטה, של הבימאי הגאון והמופלא אלון טיראן, עם שחקנים מסיימי התואר השני בהצטיינות בחוג.

הווארד בייקר כתב ב1984 את המחזה "תמונות מהוצאה להורג" עבור תסכית רדיו בבי בי סי לשחקנית גלנדה ג'קסון. בהמשך, הפך להצגה בוסט אנד ואף בחאן הירושלמי. סיפור המחזה שתורגם בידי ערן בניאל, הנטוע במאה ה16, והמתאר את הנצחת קרב בלפנטו הנודע ב-1571, בו ניצחו הוונציאנים את הצי הטורקי, ובכך הביאו לסיום שליטת העות'מנים (בראשות הסולטן סלים השני, בנו השיכור של סולימן המפואר), במערב הים התיכון כאימפריה הראשונה במעלה; בייקר לא התכוון במחזה, לטענתו, לכוונה פוליטית. אך האלמנטים המצויים ביסוד המחזה מופנים לכל עת ולכל מדינה בה השליטים הם המכתיבים את מהלך התפתחות האמנות. זאת – משום רצונם להנציח את מפעלותיהם למען ההיסטוריה.ראה: ציורי הקיר הפרה היסטוריים במערות, את ספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים", ואת אכסדרת הכניסה בגבעת הקפיטול בוושינגטון עם ציורי כל הקרבות ההיסטורים שהביאו לעצמאות ארה"ב.

אך מתוך העלילה רווית הדמים שאינם נראים ממש על הבמה, כמיטב הקלאסיקה היוונית, אלא מרוחים בצבעי הציור ההולך ומתרקם לעיני הצופים בידי הציירת של אז – אנה גלקתיה, ומוגשים תוך שימוש בסגנונו של ג'ק המטפטף (ג'קסון פולוק, שגרם ביצירתו להעביר את מרכז האמנות העולמית מפאריס לניו יורק, השולטת עד היום). הציור הפיגורטיבי של הרנסנס קיבל בעיבודו המרהיב ורב הדמיון של אלון טיראן צבעים סופר-אכספרסיביים, כמיטב הציור האכספרסיבי במאה ה-20. ככלל, למרות שהדרמה מבוססת על המחזה המקורי, ערך בה טיראן שינויים שעוד העצימו את הניגודים ובכך את הדרמה. ההצגה לופתת את הצופה בגרונו, ואינה מרפה חרף כל הלקחים המצויים בה והנכונים גם לכאן, עכשיו ובכל מקום.

 

לכתבה המלאה

 

לקריאת ביקורת "תמונות מהוצאה להורג - אמנות ושלטון"

לקריאת ביקורת "רצח - במעגל חוזר"

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive