מדברים אמנות

תמיד אומרים לנו שהצגה טובה היא כזו שגורמת לנו לחשוב וכשהמחזה בועט לנו ישר בבטן, אבל האם הצגה טובה וביקורתית גם מחייבת קאסט מקצועי של שחקנים? לא בטוח. תיאטרון עם "נון אקטורז" כשמו כן הוא, תיאטרון עם "לא-שחקנים", או יותר נכון ללא שחקנים מקצועיים. ד"ר חן אלון, ראש המסלול לתיאטרון קהילתי וארטיביזם (אמנות ואקטיביזם), החוג לאמנויות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, הוא "ארטיביסט" פוליטי וחברתי, במאי ומנחה, שמשדך בין הקהילה לבין יכולותיה היצירתיות וכך למעשה הוא מעודד ליצירה, מגרה לעשייה חברתית ודוחף לניסוי תיאטרלי שהופך את חברי וחברות הקהילה לשחקנים ולאקטיביסטים. המכנה המשותף של כל קהילה מאחד אותה ומקדם את התהליך האמנותי והחברתי שהיא עוברת, במהלכו מעלים המשתתפים חומרים אישיים, מתנסים בטכניקות תיאטרון שונות ובדינמיקה קבוצתית. התנסות זו מאפשרת לחברי וחברות הקהילה להתבונן על הבמה ביחסי הכוחות הפועלים בקבוצה ובחברה וללמוד להכיר את עצמם מחדש בתוך מערך זה, במטרה לשנות את המציאות. ד"ר אלון משתף בייחודיותו של המסלול פורץ הדרך שלו לתיאטרון קהילתי ו'ארטיביזם', על פרויקטים יוצאי דופן עם אסירים בבתי סוהר ועם פליטים ומבקשי מקלט במתקן חולות ועונה כיצד תיאטרון מסייע לפתרון בעיות ולשחרור מצורות שונות של דיכוי.