נאוה אסטרחן
דוקטורנטית בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.
״במשך השנתיים האחרונות זכיתי לקחת חלק בפרויקט החונכות של החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל- אביב. כמי שנמצאת כרגע בתחילתו של מסלול הלימודים לתואר השלישי, שובצתי כחונכת של תלמידות מהתואר השני של החוג. העבודה המשותפת שלנו התמקדה בעיקר בבניית שיטות לתהליכי עבודה שעזרו לחניכות בכתיבת עבודות סמינריון שאותן הן נדרשו להגיש כחלק מתוכנית הלימודים, כאשר במסגרת המפגשים נדונו הרעיונות, המקורות הספרותיים ושאלות המחקר הרלוונטיות ביחס ליצירות האמנות שנחקרו. מאחר שעם אחת החניכות הקשר הלימודי המיוחד שנוצר נמשך במסגרת הפרויקט גם לשנה נוספת, שילבנו בשנה השנייה גם סיורי גלריות שהפכו לחלק מהרוטינה הקבועה של המפגשים המשותפים.
התרומה של פרויקט החונכות לכל המשתתפים בו היא לדעתי עצומה. באופן אישי, הזיהוי של הקשיים הלימודיים שבהן נתקלו החניכות שעבדתי איתן לאורך שנה"ל, אפשרה לי לבחון מפרספקטיבה שונה את הקשיים הלימודיים איתם אני התמודדתי, וחלק מאותן שיטות עבודה ורעיונות ביחס לתהליכי הכתיבה שהועלו במפגשים התבררו כיעילות גם עבורי. כמו כן, מכיוון שתחום ההתמחות של החניכות שונה משלי, במהלך המפגשים המשותפים שלנו נחשפתי באופן מאתגר ליצירות אמנות ממקורות היסטוריים וגיאוגרפים אחרים, כמו גם לטקסטים, ולמתודות מחקר נוספות על אלו שהכרתי. גם בפן החברתי אני מרגישה שהיה לפרויקט יתרונות משמעותיים עבורי. כסטודנטית לדוקטורט (מסלול לימודי שבו רוב הלימוד מתבסס על מחקר אישי ועצמאי), וכמי שמתגוררת רחוק יחסית מהקמפוס, הפרויקט חיבר אותי לפעילויות של החוג; ואני מאמינה שהקשרים ההדדיים המפרים שנוצרו במהלכו הינם ארוכי תווך ובעלי פוטנציאל לשיתופי פעולה אקדמיים ואחרים גם בעתיד.
ברצוני להודות לחוג לתולדות האמנות ולאוניברסיטת תל אביב על האפשרות הזו שניתנה לי בשנתיים האחרונות, ואני ממליצה חד משמעית לסטודנטים (בכל שלב של לימודיהם) להגיש מועמדות ולהצטרף לפרויקט הן כחונכים והן כחניכים.״
