הרצאות הקולוקוויום: תמר ליבון שרשבסקי , אביה לוי

קולוקוויום 
סמסטר ב' תשפ"ב
ימי חמישי 12-14
קיקואין 2

9.6.22

תמר ליבון שרשבסקי

יחסים אתניים במרחבים עירונים מעורבים כפי שבא לידי ביטוי במרקם העירוני בוורשה בין שתי מלחמות העולם.

שאלת המחקר: כיצד באה לידי ביטוי מערכת היחסים האתנית בין היהודים לפולנים במרחב העירוני בוורשה  בין שתי  מלחמות העולם?
העיר ורשה של בין שתי המלחמות הייתה עיר מעורבת ובה 30% של יהודים ו70% נוצרים, רובם קתולים. אך האם היהודים חיו יחד עם הפולנים או בנפרד. מה היו יחסי הכוחות בעיר המעורבת של אותם השנים. אבחן את ה"שטעטל" , הוא השכונה היהודית ברובע מורנוב, והתנהלותה כעיר מופרדת מהעיר ש"בחוץ". הפרדה מרחבית, דתית וקהילתית . ומאידך,  השתלבות ומעורבות במסחר וציבוריות משותפת ליהודים ולפולנים כרובע עירוני פולני לכל דבר. אבחן כיצד שתי גישות אלו משתקפות מבחינת הפן הפיסי, העירוני והארכיטקטוני של העיר . אבחן את החיים העירוניים במרחבים השונים:  את התפתחות השכונה היהודית בעיר לארוך ההיסטוריה,  הגידול באוכלוסייה והגידול בשטח. את הדירות והבניינים במרחב היהודי לעומת הפולני. את פיזור מבני הציבור במרחב- הקהילה והדת -  כמגדירי גבול. ומאידך, אבחן את המערכות העירונית המשותפות, החוצות את שני חלקי העיר, את צמתי המפגש בין שתי הקבוצות האתניות. את התנהלותו של הפרט היהודי והפולני בתוך המרחב כמרחב עירוני מעורב מבחינת מסחר, תרבות, תחבורה, מפגשים חברתיים ופוליטיים. על  ההתפתחות וההשתלבות העירונית של "הגטו" היהודי במרחב העירוני הרחב. זאת תוך  ניתוח והתייחסות למאמרים ולכתבים בנושא, הסתכלות על מפות היסטוריות של העיר, בחינת הארכיטקטורה והבינוי הסביבתי . כמו כן, אקשיב לעדויות מצולמות וכתובות, ולזיכרונותיהם של תושבי העיר.

אביה לוי

יחסים בין סביבה בנויה, קהילה, כלכלה וביטחון – המקרה של העיר שדרות

בראשית הקמתה של מדינת ישראל, גבולותיה התהוו דרך פריסה גיאוגרפית של בינוי הנובע משיקולים ביטחוניים. סוגיות קהילתיות, אתניות וכלכליות, היו ועדיין חלק בלתי נפרד בעיצובה ובכינונה של החברה הישראלית. דרך אבולוציית הסביבה הבנויה בעיר שדרות והסוגיות הנקשרות בה, נוצר ומתממש מרחב עירוני ייחודי בנוף האורבני הישראלי בכלל וביישובי קו העימות בפרט. רשת היחסים בין השחקנים העירוניים, יוצרת מורכבות המלאה בסטירות פנימיות: חוקרים בישראל הבוחנים את היחסים בין שאלות ביטחוניות ובין קהילה וסביבה בנויה, טוענים כי הסביבה הבנויה מיישמת פרקטיקות ממשלתיות של הפרדה ביטחונית (ויצמן 2007), והופכת את העיר לזירת מאבק בין חיי היומיום ללאום (קלוש 2006). העבודה שלי מהווה צד נוסף בשדה המחקר הקיים מתוך השערה כי העירוניות משפיעה ומושפעת, באופן ייחודי בהתאם לשחקנים הפועלים בה. טענתי היא כי לא ניתן להכליל גיאוגרפית או לחזות מראש את היחסים בין השחקנים לסביבה הבנויה, היות והם נרקמים דרך שיח ספציפי, רב סטרי, דינמי ומתמשך.
הסביבה הבנויה בעיר שדרות משתנה לנוכח מדיניות לאומית, דרך שילוב (או שלילה) של מענים נקודתיים להגנה ביטחונית וכלכלית. כמו כן, היא מהווה מקום לביטוי אומנותי של הקהילה, ולמאבקים אתניים וכלכליים. הקהילה בשדרות משתנה בהתאם להימצאות פתרונות מגורים, תעסוקה ופנאי, במקביל להימצאות פתרונות מיגון ראויים. כמו כן, היא מכוננת עירוניות המבססת מקום למחאה, לצמיחה כלכלית אישית ולהעצמה חברתית קבוצתית. הסוגייה הכלכלית בעיר משתנה דרך עליות ומורדות: עם הקמת שדרות שררו קשיים חברתיים, מחאות, ועוני; ובעשרים השנים האחרונות הטבות הממשלה משנות את הסביבה הבנויה ואת חיי התושבים, עם שלל אפשרויות לצמיחה ולעצמאות כלכלית. במקביל, נדמה כי הסוגייה הביטחונית אינה מקבלת מענה מוחלט, השחקנים העירוניים לא משפיעים עליה והיחסים מתנהלים באופן חד צדדי. אמנם בעיית הביטחון נענתה עם הקמת המעברה ב1952, אך החל מ2003 ההחמרה במצב הביטחוני מעצבת מחדש את העירוניות בשדרות. למרות פתרונות המיגון הנוכחים באופן ניכר ברחובות העיר - סוגיית הביטחון מעיבה על החיי היומיום ועל מורל הקהילה. בנוסף, ככל שהירי הרקטי נעשה עוצמתי ומשוכלל יותר, המיגון הקיים אינו מהווה פתרון מספק והוא נדרש בהתאמות מבניות באופן תדיר.
הבחירה בשדרות כשדה המחקר בעבודה, מבססת ניתוח מדויק דרך השחקנים הללו – היות וצירוף נסיבתי מסוג זה אינו שכיח בעריי ישראל. דרך המקרה של שדרות אוכל לבחון את היחסים בין הסביבה הבנויה לכלל השחקנים הפועלים בה באופן בלתי צפוי ולא תמיד רציונלי. בנוסף, לענות על השאלה – כיצד משפיעה המתיחות הביטחונית על השחקנים השונים בעיר, והאם היא מושפעת מהן כתגובה? מתודולוגיית המחקר משלבת ניתוח שיח עיתונאי והתכתבויות ארכיוניות, ביאור תב"עות, וביצוע ראיונות ותצפיות. את הממצאים אמקם על ציר הזמן האבולוציוני של העיר דרך חמש תקופות מרכזיות: 1. סימון טריטוריה: המעברה (1952-1976), 2. הפרבר שלא קרה: שכונות "בנה ביתך" (1977-1988), 3. רנסנס תרבותי: בינוי, אמנות, והעצמה קהילתית מקומית (1989-2002), 4. האינתיפאדה השנייה: חזרה לשלב 1 (2003-2007), 5. "פנינת הנדל"ן": האמנם? (2008-2022).