על הפקולטה

דוקטורנטים - דרורה ברוק

ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן - מהטה

"על הציר שבין אמנות, חינוך ולאומיות: מעמד החלילית בישראל, בין 1974-1934"

מנחים: פרופ' זהר איתן, ד"ר עופר גזית

דרורה ברוק, מבכירות נגני החליליות בישראל. ביצעה מעל 50 בכורות עולמיות של יצירות שהולחנו במיוחד עבורה. הופיעה בקונצרטים באנגליה, צרפת, איטליה, הולנד, גרמניה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, רומניה, יפן וטיוואן. הקליטה לקול המוסיקה בקביעות מאז 1989, לצד תקליטורים רבים. אחראית, מטעם משרד החינוך, על השתלמויות מורים ופיתוח מקצועי של מורים העוסקים בהוראת חליליות בכל המגזרים בארץ. מרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים, במכללת גבעת וושינגטון, ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב. למדה לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים, לתעודת אומן בביה"ס הגבוה למוסיקה במילנו, שם התמחתה בחליליות אצל פדרו ממלסדורף, ובעלת תואר שני בחינוך מוסיקלי ממכללת לוינסקי, תואר שני נוסף במוזיקולוגיה מאוניברסיטת תל אביב.

את עבודת המאסטר שלי הקדשתי לנושא "חוברות ללימוד החלילית כסוכנות תרבות בישראל, 1943-1966. הדוקטורט שלי מהווה המשך ישיר של עבודת המאסטר בבואו להצביע על התפקידים החברתיים השונים של החלילית בתקופה של בין היישוב לבין העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. המחקר שלי בנוי על המתודולוגיה של ברונו לאטור – תיאוריית שחקני רשת, הרואה בחפצים חברים משפיעים ברשת חברתית הבנויה מאנשים בדרך כלל. המחקר מתבסס על איזכורים בתיעודים הסטוריים ומיפוי תפקידה של החלילית כפי שעולה מחיבור בין האיזכורים הללו. החלילית שזורה בהיסטוריה של היושבים בארץ ישראל. היא "עלתה" לארץ עם אנשי העליות השונות אשר "הלאימו" אותה על ידי הפיכתה לחלק מהנוף המקומי על ידי חיבורה לחלילו של הרועה בגליל (עלי גבעה שם ב(ג)חליל) באינספור שירים, יצירות ספרותיות, תמונות וכו. למרות שלא היה קשר היסטורי ואומנותי בין החלילית האירופאית לחליל הרועים שהיה בנמצא באיזור (ר' מיכל סדן), הצליחו מובילי הדעה בתקופה ובוני התרבות של העם המתחדש בארצו לשייכה לתרבות המקומית, ועל ידי כך לחזק את מעמדה ככלי עממי, מה שהקשה בשלב מאוחר יותר על כינון מעמדה ככלי אומנותי.

החלילית ותפישתה בתרבות הארצישראלית מהווה דוגמא מעניינת לאימוץ חפץ זר, קשירת סמלים מקומיים אליו ושינמוכו מכלי אומנותי לכלי עממי לצרכים חברתיים-פוליטיים של התקופה.