תומר נחושתן

ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

The Digital Singing Voice in Contemporary American Cinema

מנחה: ד"ר בועז חגין

תומר מלמדת בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב ובאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. מאמריה התפרסמו בכתבי העת Journal of Historical Fictions, גחליליות, ו- The Soundtrack.

בתואר השני חקרה חוויות של היסטוריה בסרטים מוזיקליים תקופתיים.

עבודת הדוקטורט, בהנחיית ד"ר בועז חגין, בוחנת שימוש וייצוג של עריכת קול דיגיטלית בקולנוע המוזיקלי העכשווי. העבודה מתמקדת בסרטים מוזיקליים עכשוויים אשר עושים שימוש מופגן בשירה המעובדת באופן דיגיטלי.

שינויים באופן בו אנו שומעים את הקול במוזיקה הפופולרית היום מאתגרים את האופן בו הקול נתפס ביחס לגוף, ואת האופן בו שירה נתפסת כעבודה. שינויים אלו נחקרים בהרחבה במסגרות של לימודי קול ומוזיקה. בתחום הקולנוע, לעומת זאת, השירה הדיגיטלית טרם נחקרה באופן נרחב. על אף שהקול הדיגיטלי הפך לצליל מרכזי ומוכר במוזיקה הפופולרית, הרי שבקולנוע המוזיקלי, שירה דיגיטלית מובהקת מהווה עדיין מוקד לדיון ציבורי ולמתח בתוך הנרטיבים בסרטים שונים.

במקביל לפער הנוצר בין הקול של מוזיקה עכשווית לייצוגיה הקולנועיים, מתרחשים שינויים טכנולוגיים המשנים לא רק את האופן בו אנו צורכים מדיה אלא את הפורמטים האודיו-ויזואליים עצמם, על מגוון ההגדרות האסתטיות והקונבנציות החברתיות המוכרות שלהם. במקביל לנרטיבים העוסקים בתעשיית המוזיקה, המחקר כולל גם סרטים הנוצרים על ידי זמרות פופולריות כמו ביונסה או ג'אנל מונה, ומופצים באמצעות פלטפורמות סטרימינג, ללא בתי הקולנוע. בסרטים אלו השירה הדיגיטלית מתקבלת על הדעת ואף תורמת לערעור ההיררכיות המגדריות, הגזעניות והתעשייתיות הקיימות בין קולנוע, טלוויזיה ומוזיקה. בנוסף, סרטים אלו מושפעים מתפיסות משתנות של דימוי גוף וקול בעידן הדיגיטלי.