דוקטורנטים - דניאל עומיסי מויסה

מנחים: פרופ' אסף פינקוס, פרופ' יוסף שורץ

החוג לתולדות האמנות

מתוך אימת ריק אל אהבת אין־סוף? קריאה פנומנולוגית של עֶדְּיָת האדריכלות בצרפת (סביב 1150–1300)
 

שמי דניאל, עשור שלישי, נשואה ואמא לשניים, חונכת בפרויקט החונכות של החוג לתולדות האמנות, אסיסטנטית בתוכנית הרב תחומית באוניברסיטת תל אביב ומשתתפת בכנסים בארץ ובחו"ל. 
הנני בוגרת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה בהצטיינות של האוניברסיטה הפתוחה. התקבלתי ללימודי התואר השני בחוג לתולדות האמנות של אוניברסיטת תל אביב במסגרת תוכנית השלמות. עברתי למסלול המחקרי בהצטיינות יתרה ובתקופת הקורונה השלמתי פרויקט מחקר במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט בהצטיינות יתרה. כעת אני דוקטורנטית מתמחה בימי הביניים. 

במחקר שלי אני מתבוננת בפנומנולוגיה של האורנמנט בימי הביניים בתור אונטולוגיה חזותית. נקודת המוצא שלי היא תופעת הצפיפות העיטורית שכונתה בפי חוקרי המאה ה-19 "אימת ריק" (horror vacui). דווקא משום שהגדרה זו מפחיתה מערכה של האמנות, אני מבקשת להשתמש בה כקרש קפיצה לדיון באורנמנט האדריכלי בצרפת (c. 1150–c.1300), במטרה לבסס טענה לפיה העומס הפיסולי כמו גם התעצמות הקורפוס התיאולוגי באותה התקופה מבטאים אימת ריק במחשבת ימי הביניים: משל שנועד להנכיח את מעשה הבריאה ולהדגים ישות אלוהית. כלומר, במחקר אינטרדיסציפלינרי זה אני מצביעה על יחסים דו-כיווניים אפשריים בין מושגים ורעיונות לבין אמצעים אומנותיים של צפיפות חזותית, מלאות חומרית וגודש עיטורי כאסטרטגיות חזותיות השוללות את הפחד מהעדר בריאה ואל. 
 

לחצו כדי לחזור לעמוד הדוקטורנטים