דוקטורנטים - אחינעם אלדובי
מנחים: דר' יאיר ליפשיץ ופרופ' איריס מילנר
קהל של הזיכרון: ייצוגים בימתיים של זכרון השואה בישראל בראשית המאה ה-21.
אחינעם אלדובי היא תלמידת מחקר בחוג לתיאטרון בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בתיאטרון ישראלי ויהודי ובייצוגים בימתיים של טקסטים קאנוניים, ריטואלים ואירועים היסטוריים. אלדובי בוחנת כיצד האופן בו העבר מוצג חושף רבדים ותנועות במערכות היחסים בין זהות היחיד והחברה, הזיכרון הקולקטיבי והדמיון הפוליטי. אלדובי היא בוגרת המסלול לבימוי והוראת התיאטרון במכללת סמינר הקיבוצים ומוסמכת האוניברסיטה העברית בחוג לתיאטרון. בעבודת התיזה חקרה מופעים תיאטרוניים של ספרות חז״ל. אלדובי שימשה כמזכירת האגודה הישראלית לחקר התיאטרון והמופע וכעורכת משנה ב'במה, כתב העת לתיאטרון׳. לאחרונה שהתה כחוקרת אורחת במכון הלן דילר למשפט עברי וללימודי ישראל, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובמכון CERMOM באוניברסיטת INALCO בפריז.
מחקר הדוקטורט של אלדובי, בהנחיית דר' יאיר ליפשיץ ופרופ' איריס מילנר, בוחן את הייצוגים התיאטרליים של זיכרון השואה בישראל בראשית המאה ה-21. המחקר מציג מגמה אסטתית בהצגת השואה בתיאטרון הישראלי המתמקדת ברפלקסיה על הזיכרון. המחקר מנתח מופעים חדשים העוסקים בצורה גלויה ומרכזית באתגרי המעבר מ"הזיכרון החי" של "העדים" – שחוו את האירועים בגוף ראשון, אל "הזיכרון המתווך" של "נושאי הזיכרון" – בני הדורות הבאים הביולוגים והתרבותיים. בשונה מהצגות הממחישות אירועים מהעבר שהתרחשו במהלך השואה ואחריה, מופעים אלו מתבוננים על פעולת ההיזכרות ומסירת הזיכרון המתקיימת בהווה. לפיכך, ערכן של הצגות הנידונות במחקר אינו טמון בהיותן כלי להמחשת האירוע ההיסטורי – אלא דווקא בהיותן מצע חי ומוחשי להתבוננות על מקומו של הזיכרון ודרכי העברתו במאה ה-21.
המחקר משמר רצף מחקרי של תיאטרון השואה בישראל ומשלים נדבך בחקר זיכרון השואה בישראל מנקודת מבט תיאטרונית. לצד התרומה לדיון בזיכרון השואה בהקשר הישראלי, העבודה מציעה מיפוי מתחים, אתגרים והזדמנויות ברכיבי המעבר לתקופת "פוסט עדות'". העבודה מציגה אסתטיקה תיאטרונית המציעה צורניות רפלקסיבית דרכה ניתן לדון בבחירה לספר את הסיפור ובמשמעויות שהוא מציע לחברה. בכך, עבודה זו מעשירה את אוצר המילים בנושא ייצוג הזיכרון באופן שיוכל לתרום לדיון בייצוגים אמנותיים ובמיזמי זיכרון של עבר טראומטי בכלל ושל השואה בפרט.
״הוגו שלי״ מאת רונית קנו ושחר סיטנר. בימוי נעמי יואלי. תיאטרון הקרון 2021. קרדיט צילום: כפיר בולוטין
לחצו כדי לחזור לעמוד הדוקטורנטים
