דוקטורנטים - אלכסנדרה דבורקין
מנחים: פרופ׳ ספי הנדלר, ד״ר יובל ספיר מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון.
“Fear of Errors: Botanical Illustration in Sixteenth-Century Herbals in the Age of Scientific Uncertainty"
בעבודתי אני בוחנת את מקומם ותפקידם של איורים בוטניים במדריכי צמחים מודפסים בעיצוב ידע על צמחים במאה ה-16 ומזהה תופעה שאותה אני מכנה ׳הפחד מטעויות׳.
שימוש באיורים בוטניים במדריכי צמחים, כנהוג בימינו אנו, התגלה כשנוי במחלוקת ועורר ויכוח סוער בקרב נטורליסטים של המאה ה-16, שרבים מהם היו גם רופאים. בעוד שחלקם בחרו לאייר את ספריהם מתוך אמונה שדימויים עשויים להועיל לזיהוי מדויק של צמחים, נטורליסטים רבים טענו שהאיור הבוטני מטעה. לצד טיעונים על יוקר הייצור של מדריכים מאוירים והיותם של האיורים חסרי ערך מדעי ואמנותי, הנטורליסטים חששו שחוסר יכולתו של האיור להציג תמונה מדויקת באופן מוחלט, שכן מראה הצמחים משתנה בכל שלב במחזור חייהם, עלול לגרום לטעויות. מכיוון שרקיחת תרופות בעת החדשה המוקדמת התבססה בעיקר על רכיבים צמחיים, שימוש רפואי בצמח שזוהה באופן שגוי – תוצאה אפשרית במקרה של הסתמכות על דימוי לא מדויק – עלול היה להיות קטלני עבור המטופל. טענתי המרכזית היא שסוגיית האיורים הינה חלק מתופעה רחבה של פחד מטעויות במאה ה-16, פחד שנבע מערעור היסודות של תפיסת העולם המערבית-אירופית. התרגומים המחודשים לטקסטים היווניים העתיקים שהופצו באותה העת, חקר העולם החדש, הרפורמציה הפרוטסטנטית והאסטרונומיה הקופרניקאית חשפו כי הידע שעליו התבססו במהלך מאות השנים לוקה בחסר, אינו מדויק ולעתים אף שגוי. נטורליסטים בני התקופה נאלצו ליצור ידע חדש – שכעת הונצח והופץ להמונים באמצעות המצאת הדפוס – ולהפוך לאוטוריטות החדשות בעידן של אי ודאות מדעית. שימוש בכלים אמביוולנטיים, כמו האיור, עלול היה להשחית את מפעלם בטעויות. בעבודתי, אני בוחנת את משמעות ההבדלים בין השפות האמנותיות של מדריכי הצמחים השונים, יחסי איור-טקסט, מקרים של מחזור והעתקה, את האיורים מבחינה טקסונומית, דרכי ההתמודדות של הנטורליסטים עם אופיים המטעה של האיורים, ועוד.
העיסוק במחקר שמאחד בין תחומי ידע שונים, כגון: תולדות האמנות, בוטניקה, היסטוריה של המדע והיסטוריה של הספר, הוא ביטוי ישיר ללימודי הקודמים באוניברסיטה ולתחומי העניין שלי. בתואר הראשון למדתי במסלול דו-חוגי בתולדות האמנות וספרות אנגלית, ובעבודת המוסמך בחנתי שימוש פוליטי בבוטניקה ביצירות אמנות. האפשרויות הרבות למחקר אינטרדיסציפלינרי הן גם הסיבה שבגינה בחרתי להתמקד במאה ה-16 באיטליה, הזמן והמקום שבהם, במובנים רבים, החלו להתהוות הדיסציפלינות שאנו מכירים כיום, כשהמרחק ביניהן עוד לא היה רב מדי. במהלך לימודיי שימשתי כעוזרת מחקר וכחונכת בפרויקט חונכות בחוג לתולדות האמנות. כמו כן, זכיתי במספר מלגות הצטיינות, ביניהן מלגת פרס דן דוד ומלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח.
לחצו כדי לחזור לעמוד הדוקטורנטים
