הרצאת הקולוקוויום - 'מגן בוטני לעיר גנים: אודות יהודה לייב מטמון- כהן וייסוד העיר רמת גן'
ד"ר מיכל ביטון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון חיפה
ראשיתה של רמת גן בהתארגנות אגודת "עיר גנים" בשנת 1914 בהנהגת ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, ממייסדי אחוזת בית, ממנהיגי החינוך העברי בשפה העברית, ומייסד הגימנסיה העברית הרצליה. ד"ר מטמון שאף להקים גן בוטני בתל-אביב ומשכשלה יזמתו ביקש ליישמה ב"עיר-גנים" חדשה. אל רעיון "עיר-הגנים" של הווארד נחשף דרך ספרות וכתבי עת מקצועיים וראה בו כלי מרכזי למימוש אידיאלים ציוניים. מטמון וחבריו שאפו לממש דגם זה בהתיישבות חדשה אשר תהווה אלטרנטיבה נאמנה לרעיון עיר-הגנים, בניגוד למה שנתפס בעיניהם כמימוש הבלתי מספק שלו בתל אביב. מחויבותם למודל הונצחה בכינוי התאגדותם – "אגודת עיר-גנים" אשר אליה הצטרפו בהמשך אגודות מגרש-גנים מעג"ל ונחלת גנים.
המחקר מתחקה אחר אישיותו ופועלו הייחודי של ד"ר מטמון – איש הרוח והמעש, הוגה הרעיון ומקדמו, אשר ידע גם להובילו בנחישות למימוש וביצוע למרות אתגרי התקופה. נדמה כי באישיותו עצמה של ד"ר מטמון היתה חבויה "עיר-גנים": מזיגה של טבע ועיר. אישיות עדינה אך נחושה, נעלם וחוזר. לעולם לא אומר נואש. חי בין שתי ערים, בין שני הפרויקטים היקרים ללבו- הגימנסיה ורמת גן.
מטמון היה איש חזון שראה למרחקים ברגישותו לסביבה ולטבע ידע לחבר בין סגולותיו של המקום לבין הפוטנציאל של העיר להפוך לעיר מרפא, ובתוך כך לתמוך ולחזק את המעטה הירוק של העיר. כך הגדיר לעיר שני חזונות התומכים זה בזה: עיר הגנים ועיר המרפא.
הוא ועמיתיו כיוונו את תכנונה של עיר הגנים בכל הרמות- התכנון הפיזי, החברתי, והכלכלי, ומתאימים את המודל של הווארד לערכי הקהילה ותנאי המקום. המגרשים הנרחבים של עיר גנים מאפשרים חקלאות עירונית, בתוך העיר עצמה, ולא רק בעורף כפי שמציע המודל של הווארד. החקלאות בתוך העיר התיישבה עם ערכים ציוניים של חיבור למולדת דרך עבודת אדמה.
הדיסציפלינה המרכזית העומדת בבסיס המחקר הינה גיאוגרפיה היסטורית. המחקר איכותני ומבוסס על שיטות מחקר היסטוריות, אתנוגרפיות ופרשניות. מקורות המידע האמפירי מתוך ארכיון בית קריניצי ואגף ההנדסה של עירית רמת גן, וראיונות עם תושבים ובעלי תפקידים בעירית רמת גן.
חילוץ המידע מתוך עשרות מכתבים, זיכרונות ומסמכים בודדים שמתעדים את פועלם של מטמון וחבריו מעידים על חלקו הנכבד בהגשמת הקמת הישוב החדש כ"עיר-גנים". החשיבות הרבה שהעניק לחינוך, לגנים ולטבע היוו אבני דרך משמעותיות בבניית זהותה של עיר הגנים החדשה. אברהם קריניצי אשר ירש אותו כעבור שנים בודדות בהנהגת היישוב היה חדור במוטיבציה דומה לקידום החינוך, רווחת הילדים והפרחת העיר בגנים. אולם נראה כי מטמון, בניגוד לקריניצי לא זכה להוקרה משמעותית על חלקו ותפקידו ביצירתה של רמת-גן, ומחקר זה מבקש לשפוך אור על פועלו של מטמון וחבריו.
מיכל ביטון - אדריכלית נוף בוגרת הטכניון, ודוקטור לגיאוגרפיה היסטורית באוניברסיטה העברית. תחומי מחקר: גיאוגרפיה מקודשת, תכנון עירוני וערי גנים. עבדה במשרדי "שלמה אהרונסון אדריכלות נוף", "ויינגרוד-אברהמסון אדריכלים", "שריג-וקסמן". כיום עוסקת בהוראה (טכניון, אריאל, רופין), מחקר (השלמת פוסט דוקטורט בטכניון) ועורכת את כתב העת של "האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף".
עבודת הדוקטורט נכתבה בנושא בין אותנטיות של מקום קדוש לבין מסר אוניברסלי: יצירתו של גן הקבר - גן פולחן פרוטסטנטי:
M. Bitton, “Between Authenticity of a sacred Place and a Universal Message: The Creation of the Garden Tomb – a Protestant Prayer Garden”, PhD thesis, Advisors: Prof. Ronnie Ellenblum, Prof. Nurit Stadler, The Hebrew University 2017.
עבודת התיזה עסקה בגן בגת שמנים:
"הגן כטבע מקודש והגן ככנסייה: שינויי עיצוב ותפקוד בגן של גת שמנים 1800–1959"
מחקר הפוסט דוקטורט בטכניון עוסק ברמת כעיר גנים:
A Truthful Garden City - British model and Zionist passion in the Creation of Ramat Gan
הקולוקוויום מתקיים בימי שני בין השעות 14-16 בבניין מכסיקו חדר 213.
נשמח מאד לראותכם!
