הרוכבים אל הים

מחזה על גורלה של משפחה אירית, אשר בניה מוציאים את מחייתם מהים, אך גם מוצאים בו את מותם.

המחזאי האירי, ג׳והן מילינגטון סינג׳ (1909-1871), חזר לארצו לאחר שנים של מסעות באירופה ומגורים בפאריס, והתיישב באי אראן, כחמישים ק"מ מהחוף המערבי של אירלנד.

חוויותיו באראן סייעו לסינג׳ להפוך אחד מגדולי המחזאים האיריים.

מאבקם של בני האי לחיים ולמוות, ושפתם העשירה והציורית, הפכו בידי סינג׳ לדיאלוגים ריאליסטיים ופיוטיים גם יחד, ולטקסטים המשקפים הן את הטראגי ברוח הקלאסית והן את היומיומי, המקומי והעכשווי.

הרוכבים אל הים נחשב ליצירתו הדראמאטית המושלמת, המרוכזת והטעונה ביותר.

כתיאטרון, כהצגה המותאמת להפליא לממצע שלמענו נועדה, הרוכנים אל הים הוא יצירת מופת.

זהו מחזה עם יסודות קלאסיים של מאבק בבלתי נמנע, בהכרחי מבחינת הגורל או מצוות האלים, אך בעת ובעונה אחת זהו גם מחזה ״מודרני״ המביא דמויות פשוטות לרוממות רוח ומאציל הילה של משמעות למאבק ולא רק לתוצאותיו, ולא רק באראן.

הרוכבים אל הים, שנכתב בשנת 1904, הוא אחד המחזות לא רק הראשונים אלא גם המעניינים ביותר במאה ה-20.