לדעת גבר: מיניות, גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי

תוכן עניינים (PDF)

הציונות הייתה לא רק פרויקט פוליטי ואידיאולוגי אלא גם מפעל להסדרת המיניות שעסק באופן כפייתי בהמצאת ההטרוסקסואליות הגברית היהודית. המשימה הציונית לשחרור העם היהודי והשאיפה להיות אומה כשאר אומות העולם, הייתה כרוכה בפנטזיה על הגאולה המינית של הגוף הגברי היהודי. בשיח האירופי האנטישמי של שלהי המאה ה-19 הגוף הגברי היהודי זוהה עם מחלות, שיגעון, ניוון, פרוורסיות מיניות, "נשיות" והומוסקסואליות. בהקשר זה יש להבין את הדרישה הציונית לשנות ולנרמל את הטבע של הגבריות היהודית האירופית הגלותית. הקולנוע הציוני והישראלי ביטא תשוקה לאומית זו באמצעות ״צוגים ויזואליים ונרטיב״ם שונים, שאכפו את הדימוי של הגבריות הציונית החדשה המבוסס על הסילוק ההומופוב׳ של ה״נש׳" שבגבר. שיח הגוף של המפעל הציוני, כמו השיח הקולוניאליסט׳ והאור״נטליסט׳, היה כרוך גם בפוליטיקה גזעית של היגיינה, השבחת הילודה ושיפור הגזע. באמצעות השיח על המיניות, ״צרה הציונות חברה מנורמלת, שלצד המגדר מובנה בתוכה גם שיח אתני, גזעני באופיו.

ספר זה מאתר ועוקב אחר ״צוגים של גבריות מאז סרטי החלוצים הציונים, שהופקו בפלסטינה בתחילת מאה ה-20, ועד אלה שמופיעים בקולנוע הישראלי העכשווי. כל אחד מחלקי הספר דן באופן ביקורתי בפרקטיקות הכינון והסימון של סוג׳ גבריות שונים בקולנוע הישראלי וביחסי הגומלין המבניים בין סוג׳ גבריות שונים אלה - יחסי גומלין שמתנהלים במסגרת מערכי שיח מרכזיים שעיצבו את תפיסת המיניות הגברית בישראל: השיח הציוני, שיח הצבא והמלחמה, השיח האתני המזרחי, והשיח ההומוסקסואלי. מחקר זה מציג לא רק דיון תיאורטי ביקורתי על הבניה של הגבריות בקולנוע הישראלי, אלא גם מציע מודל לחקירת התפקיד של המיניות בתרבות הלאומית באופן כללי, תוך אתגור הנטייה הניכרת בדיונים תיאורטיים עכשוויים לעסוק בגזע, מיניות ולאומיות באופן נפרד.

ד"ר רז יוסף הוא מרצה בכיר בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון Beyond Flesh: Queer Masculinities and Nationalism in Israeli Cinema ראה אור בשנת 2004 בהוצאת Rutgers University Press בארצות-הברית.