ריבוי ומורכבות - תערוכת בוגרי בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי
תצריף פרויקטי הגמר של ששים וששה הבוגרים של בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב מייצר את תמונת חזון הסטודנטים לישראל 2019 . ריבוי וגיוון הסוגיות וההצעות ופריסתם על פני שטח המדינה, מדגימים את יכולת המרחב להכיל את הריבוי, השונות והגיוון הקיימים בו, ולצאת נשכר מהכרה בהם ומהפיתוח שלהם.
אילה רונאל / דן שפירא - אוצרי התערוכה
ישראל 2019 ריבוי ומורכבות
Only the limit is common, and the limit is not a place, but the sharing of places, their spacing (Jean-Luc Nancy).
תצריף פרויקטי הגמר של ששים וששה הבוגרים של בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב מייצר את תמונת חזון הסטודנטים לישראל 2019 . ריבוי וגיוון הסוגיות וההצעות ופריסתם על פני שטח המדינה, מדגימים את יכולת המרחב להכיל את הריבוי, השונות והגיוון הקיימים בו, ולצאת נשכר מהכרה בהם ומהפיתוח שלהם.
עצם הפעולה של הצגת הפרויקטים זה לצד זה, תוך ארגונם בחלל התערוכה לפי מיקומם במרחב הישראלי, מבליט את נושא הריבוי, ומבטא את הפוטנציאל להשפיע על השיח והמציאות באמצעות המהלך האדריכלי. השאלות לעיתים קשות והתשובות אינן פשוטות, אולם הדמיון והעדר המגבלות המתקיימים בעבודות הסטודנטים, נותנים מבט חדש ואופטימי לפוטנציאל הטמון לא באיחוד אלא דווקא בריבוי, בקיום זה לצד זה.
עיצוב התערוכה
כדי להתאים את עיצוב העמדות לנושא התערוכה תכננו ארבעה אלמנטים חזרתיים המאפשרים ליצור מספר רב של עמדות שונות. העמדה מהווה שלד מבני להצגת הפרויקט; השלד בנוי מפרופילי עץ אורן ולוח סנדוויץ' בגב העמדה. כל סטודנט קיבל ערכת הרכבה, בנה את העמדה האישית שלו, ולאחר מכן תכנן ובנה את אופן החיפוי והסגירה. תהליך פיתוח ובנייה זה אפשר לסטודנטים לשנות את העיצוב כדי להתאימו לצרכיהם אך בתוך מסגרת כללים ברורה. השימוש בחומר אחיד וגיאומטריה פשוטה מייצר קשר ישיר בין העמדות השונות אך משמר את הייחודיות של כל פרויקט.
הרצאה ביום שלישי 13.8.2019 בשעה 17:30
בנושא: "חי צומח דומה. רעיונות לתכנון מערכתי בהשראת הטבע"
מרצה: מוטי בודק
בהרצאה יוצגו מבחר עבודות סטודנטים מהשנים האחרונות וכן עבודות של משרד בודק אדריכלים העוסק בתכנון והקמה של מבנים המפגינים חדשנות הנדסית יחד עם פיתוח שפה עיצובית מקורית, ושואבים את השראתם ממערכות שלדיות ומבניות הקיימות בטבע וממערכות שריון והגנה אורגניות המהוות מודל למעטפות קונסטרוקטיביות גמישות, יציבות, וחסכוניות, המספקות בו בעת גם יעילות אקלימית ואנרגטית העולה עשרות מונים על החיפויים המקובלים כיום.
מבנים מהסוג הזה הנמצאים כיום בחזית המחקר והפיתוח בעולם כולו, מצמצמים באופן משמעותי את טביעת הרגל האקולוגית שהן מייצרים ומביאים לחסכון באנרגיה ולהפחתה בהפרעות סביבתיות כגון רעש וזיהום אוויר הנגרמות בתהליכי הבנייה הקונבנציונליים. בנוסף לכך וכתוצאה מהחוכמה המבנית, מהיעילות ומהדיוק של שיטות הבנייה המתועשות הנגזרות ממנה, מופחתות עלויות הבנייה, מופחת הבלאי של המבנים עצמם ומושג חסכון ניכר בעלויות תחזוקתם לטווח הארוך.
אדריכל מוטי בודק
מרצה בכיר אורח ומנחה פרויקט הגמר בבי"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת תל אביב.
מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
בעלים של משרד בודק אדריכלים בע"מ הפועל בתל אביב.
** להרצאות מומלצת הרשמה מראש, מספר המקומות מוגבל
הרצאה ביום חמישי 15.8.2019 בשעה 17:30
בנושא: "מהם מרחבי מבוכה בארץ ובעולם וכיצד ניתן לטפל בהם בכלים של שימור המורשת הבנויה"
מרצה: אמנון בר-אור
ההרצאה עוסקת בניסיון האנושי למחוק ולהסתיר טראומות על ידי הרס המרחבים האדריכליים שבהם הן אירעו. ניסיונות הטשטוש ההיסטוריים נדונים לכישלון ותמיד ברגע לא צפוי יצוץ משהו שיחשוף את המוסתר ויפגע בתכנון העתידי לקיום סביבה נורמלית. למרחבים אלה קראנו "מרחבי מבוכה".
בהרצאה מוצג שיתוף פעולה ודיאלוג בין אדריכל לבין פסיכואנליטיקן. אדריכלות השימור והפסיכואנליזה מציגות ניסיון לשיתוף פעולה רעיוני שמנסה לחשוף את ההסתרה ומניעיה ואת חשיבות הגילוי, למען שימור ופיתוח סביבות חיים שפויות.
המחקר החל בבחינת חדרי האוכל הקיבוציים כמראה חברתית ואדריכלים לחברה בישראל, והורחב לבחינת איזורים פוסט-טראומטים כגון שכונת מנשייה, וואדי סאליב, וטלביה. המשותף לכולם הוא היותם אזורי מבוכה שבהם הטראומה הודחקה ולא טופלה.
פרופסור אדריכל אמנון בר אור
אמנון בר אור יליד תל אביב שנת 1951, אדריכל מומחה לשימור ושחזור של מבנים היסטוריים ואתרי מורשת.
בר אור למד אדריכלות בפירנצה שבאיטליה. עם סיום לימודיו בשנת 1978 שב לישראל ופתח משרד לתכנון אדריכלי בצפת. בשנות פעילותו הראשונות עסק בתכנון פרויקטים עבור גופים פרטיים וציבוריים בצפת ובצפון הארץ. במקביל למד בר אור לימודי תואר ראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה (1984), ולימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים (1989).
בשנת 1990 העתיק בר אור את בסיס פעילותו לתל אביב, בה פתח משרד אדריכלים עצמאי העוסק בתכנון שימורם ושחזורם של אתרים היסטוריים רבים בעיר תל אביב יפו וערים אחרות ברחבי הארץ, וכן בהכנת תכניות מתאר לשימור ותכניות לשימור מתחמים היסטוריים.
במסגרת פעילותו בעיר ההיסטורית של תל אביב תכנן משרד בר אור מבנים הנמנים עם החשובים במבניה היסטוריים של תל אביב.
מאז שנת 1996 משמש בר אור מרצה בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב ומנחה בסטודיו לשימור. בר אור משמש מרצה בכיר משנת 2002, במסגרת זו אף ייסד בשנת 2003 את התכנית ללימודי תעודה בשימור המורשת הבנויה ועמד בראשה עד שנת 2008. בשנת 2009 התמנה לדרגת פרופסור.
בשנת 2002 זכה בר אור בפרס רוקח לאדריכלות עבור תכנון ושימור של מבנים היסטוריים בעיר תל אביב מטעם עיריית תל אביב.
בשנת 2008 זכה בר אור ביחד עם שותפיו לתכנון, האדריכלים ליאור ציונוב וליאור ויתקון, במקום הראשון בתחרות אדריכלים פתוחה לתכנון "מוזיאון אום אל-פחם לאמנות עכשווית".
בשנת 2009 הכריז מגזין "בניין ודיור" על אדריכל בר אור כאדריכל המשפיע לשנת 2009 בקטגוריית אדריכלות לשימור.
בשנת 2010 הוענק לבר אור תואר אבירות "כוכב הסולידריות האיטלקית" מטעם נשיא הרפובליקה האיטלקית.
** להרצאות מומלצת הרשמה מראש, מספר המקומות מוגבל
הרצאה ביום שני 19.8.2019 בשעה 17:30
בנושא:" מתודולוגיות יצירה בפרויקט הגמר בסטודיו"
מרצה: שם טוב צרויה
בהרצאה תוצג הדגמה של מתולוגיות יצירה של פרוייקטים מצטיינים.
אדריכל שם טוב צרויה
שותף במשרד יסקי מור סיון אדריכלים בתפקיד CHIEF DESIGNER
פרוייקטים נבחרים:בית IBM בפארק אזורים פ"ת, מגדל "אלקטרה" ,בת"א,מגדל סונול בת"א, בית חולים לוינשטיין -מגדל אשפוז חדש ברעננה , מגדל מנהל הנדסה בחיפה ועוד.
חבר הצוות האקדמי הבכיר בביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי באונ' ת"א. מלמד בביה"ס מיום הקמתו ב1993.
מנחה פרוייקט גמר ב20 השנה האחרונות (הנחיה של מעל 220 פרוייקטי גמר) כולל זכיות של הסטודנטים בפרס עזריאלי לפרוייקט גמר מצטיין,פרס ישר ופרס משרד החינוך לתכנון מבני חינוך.
** להרצאות מומלצת הרשמה מראש, מספר המקומות מוגבל
מאת: רולנד שימלפפניג | תרגום: יותם בנשלום | בימוי ועיצוב חלל: מתן אמסלם
תלבושות ואביזרים: נועה אתגר | תאורה: דן גלזר
בהשתתפות: ענאן אבו-ג'אבר, מור איילה אנגל, אורין גוזלן, ארי כהן ודור שחם
בלילה קיץ חם אחד ביוני, בבניין מגורים רב־קומות, נגמרו המים. אב הבית, לומייר, מחפש את מקור הבעיה; פרנצ'יסקה – דיירת בדירה 7/32 – מתלבטת אם להתקלח או לא; השותפה שלה, פטימה, מצפה לאהובה, חליל, שיגיע אליה רק אחרי שפרנצ'יסקה תתקלח ותלך לישון; וקרפאטי, דייר בבניין הסמוך, המציץ על המתרחש בבניין. נקודת ההתחלה הזאת הולכת ומחריפה במהלך חמשת הפרקים, והופכת ללילה טרגי שאת סופו איש לא דמיין.
זהו מפגש תרבויות בין שלושה מקומיים ושני מהגרים, ויחד עם בעיית המים מתחככות שתי מציאויות זו בזו: האחת, מציאות בניין המגורים, והשנייה, מציאות פנטסטית שיוצאת מתוך התרבות העתיקה והיצרית של אלף לילה ולילה. המחזה מחזק בצורתו את המפגש התרבותי, וקושר יחד מבנה מקובל של דיאלוגים דרמטיים, לצד מבנה אקלקטי ופיוטי שלקוח מתוך עולם מספרי הסיפורים. העולם ששימלפפניג יוצר הוא קודר, והסיפורים המתרחשים בו נעים במקביל ולא נפגשים לעולם.
העבודה הבימתית חוקרת את יחסי השחקנים לחלל הריק, ומדגישה את חמשת הגופים המתנועעים בו. הם מקיימים בגופם את ריבוי התרבויות והמציאויות, וכך מתרחש תהליך סמוי של חשיפת יצרים וחשקים. בקונטקסט הזה, התהליך מציף שאלות על מקומו של האדם בתוך החברה או התרבות בה הוא חי, ועל אופן המבט שלו על האחר.
להזמנת כרטיסים מראש בלבד בעלות 30 ש"ח לכרטיס בתאריכים:
חמישי, 08 אוגוסט 2019 בשעה 20:30
שישי, 09 אוגוסט 2019 בשעה 13:00
התערוכה תהיה פתוחה בין התאריכים: 25.7.2019 ועד 22.8.2019
הזמנה לתערוכה ריבוי ומורכבות 2019
