דבר ראש המסלול לתיאטרון קהילתי וארטיביזם

"כולם יכולים לשחק, אפילו שחקנים" (אוגוסטו בואל)

כשחקן מקצועי, נדרשו לי שנים רבות של עבודה עם "לא-שחקנים" (Non-Actors) כדי להבין את המשפט המצוטט. להפנים שתיאטרון הוא יכולת אנושית, שכל אדם יכול וצריך להשתמש בה. אני מאמין שתיאטרון הוא כלי לשחרור אינדיבידואלי וקולקטיבי. ברור ששחקנים מקצועיים, מוכשרים ויצירתיים, הם חלק בלתי נפרד מהתיאטרון, אבל לא תמיד הם אלה שהכי זקוקים לו. אני מאמין שיש להחזיר את התיאטרון לאלה שעבורם התיאטרון הוא צורך מיידי לפתרון בעיות ולשחרור. 
התיאטרון החברתי, הקהילתי והאמנות האקטיבסטית (Artivism) מאפשרים לנו להפוך בעיה בלתי-נראית לנראית. הדברים המשמעותיים ביותר באמנות ובתיאטרון מתרחשים כאשר אנשים מוכנים לעזוב זמנית את המקומות והתפקידים שיועדו להם, להסיג גבול ולייצר לעצמם מקומות ותפקידים אחרים. 
אמנות בכלל ותיאטרון בפרט, מאפשרים לדמיין באופן יצירתי שינוי חברתי לא רק מלמעלה, אלא גם מלמטה. תיאטרון קהילתי וארטיביזם מייצרים פרספקטיבה אחרת על החברה, תוך עיבוד של קונפליקטים ויצירת בריתות חדשות. בלב התהליכים הללו ניצב/ת היוצר/ת האקטיביסט/ית, הבמאי/ת והמנחה הקהילתי/ת.  
המסלול לתיאטרון קהילתי וארטיביזם מכשיר מנחים/ות ובמאים/ות היוצרים/ות תיאטרון בתוך, עם ועבור קהילות שונות על מנת לחולל תהליכי העצמה ושינוי חברתי. ייחודה של התוכנית הוא בשימת דגש על פיתוח קשר רב-מערכתי בין אקדמיה לקהילה, באמצעות לימוד פרקטי ותיאורטי של התיאטרון ככלי חינוכי, חברתי וטיפולי. 
במסגרת הלימודים ילמדו הסטודנטים/ות מושגי יסוד בתיאטרון קהילתי ובאמנות אקטיביסטית, ויתנסו בהשתתפות בפרויקט בקהילה. בהמשך הלימודים מושם דגש על בימוי והדרכת "לא-שחקנים", תוך התמקדות בקבוצה כקהילה ובתהליכים הבין-אישיים המאפיינים אותה. השלב המתקדם של הלימודים מוקדש ללימודי בימוי, עיצוב במה ותאורה, ובהתנסות מעשית בתהליך יצירתי בקהילה כמשתתפים-מובילים ו/או כבימאים-מנחים.
למידה והתנסות תוך מחויבות והישגים יאפשרו מעבר לתואר שני. על בסיס קורסים מתקדמים, יעבדו הסטודנטים/יות על יצירות והפקות משלהם בתוך ובשיתוף הקהילה, ינחו ויביימו יצירה קהילתית עצמית של קבוצת "לא-שחקנים" מקומיים. הסטודנטים/ות יזכו בליווי ובחונכות, ויחוו את חוויית ההובלה בקהילה משלב גיוס המשתתפים, גיבוש הקבוצה ועד להעלאת מופע קהילתי. 
אני מאמין כי המהלך התיאטרוני מגיע לשלמותו ומיצויו כאשר האמן/ית, היוצר/ת, הופך/ת לאקטיביסט/ית; כאשר הם מממשים את יכולתם לא רק ליצור אלא להשפיע על החברה ולשנות אותה בכח היצירה והאמנות.  

בברכה,
ד"ר חן אלון 
ראש המסלול לתיאטרון קהילתי וארטיביזם