קולות חדשים בדרמה הישראלית

אחד עשר המחזות המקובצים כאן מנסחים מחדש את הקשר (ההכרחי) בין הפן האישי לבין הפן החברתי בדרמה הישראלית בתקופה האחרונה. מבחינת הנושאים, שש המחזאיות ושבעת המחזאים מטפלים במקרא, בהומוסקסואליות, בשינויי מגדר ומין, בזיכרונות ילדות, במיתוסים ובתקשורת. המחזות מבטאים מודעות בהירה למעשה הכתיבה, להיבט המטא-תאטרוני.

זהו חתך עדכני ומעורר מחשבה גם על הפער בין מה שמציגים התאטרונים הרפרטואריים המסובסדים לבין מחזות, שבינתיים זכו רק לקריאות דרמטיות, ולכל היותר להפקות צנועות בשוליים או בבתי-ספר לתאטרון.

בעוד התאטרונים הגדולים זקוקים למקדם הסכמיות גבוה בקרב קהליהם, ולכן הם מספקים להם בדרך כלל הצגות פשרניות מבחינת המסר האסתטי והאישי-חברתי גם יחד, המחזות בקובץ זה מאתגרים את גבולות ההסכמיות.