הרצאה שלישית במסגרת הקולוקוויום המחלקתי

תקציר ההרצאה:

סדרת הסאטירה היהודים באים (הערוץ הראשון וכאן 11, 2014) עוררה זעם רב בקרב קהלים שונים ומסיבות שונות עוד בטרם היא עלתה לשידור. אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות שהתעוררה, שכללה גם הפגנות סוערות כנגד התוכנית והערוץ שמשדר אותה, היתה האופן בו היא סיפרה מחדש את סיפורי המקרא, אשר נתפס על ידי המתנגדים כ"חילול הקודש". כמובן שהתנגדות זו יושבת על מאבק ארוך שנים אותו ניסחה ההיסטוריונית אניטה שפירא כך: "האם התנ"ך הוא טקסט קלאסי חילוני או שמא זהו טקסט אמוני-דתי, יצירה מקודשת, שאין להרהר או לערער אחרי הנאמר בה? של מי הטקסט הזה?"

למרות ההבדלים הרבים בין טקסטים דתיים לבין טקטסים בתרבות הפופולרית, נראה שהשאלה "של מי הטקסט הזה?" והאשמה ב"חילול הקודש" אינן מאפיינות רק את הראשונים אלא גם את האחרונים, בעיקר כאשר אנו דנים בפעילות מעריצים וליתר דיוק ביצירות מעריצים. בהרצאה זו, שהיא חלק מפרויקט גדול יותר על היהודים באים הנמצא בתהליך, ארצה להציג כיצד המושגים והכלים שמספקים לנו לימודי המעריצים יכולים להוסיף נקודת מבט מעניינת וחדשה על הויכוח ארוך השנים "של מי הטקסט הזה?". דבר זה ייעשה כאשר אציג כיצד ניתן לקרוא את הסדרה היהודים באים כיצירת מעריצים לתנ"ך, שהוא אחד מהנרטיבים חוצי המדיה הראשונים בהיסטוריה המערבית. 

על המרצה: ד"ר איתי חרל"פ  

מרצה לטלוויזיה וקולנוע במכללה האקדמית ספיר ובאוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בעיקר בטלוויזיה ישראלית, והם פורסמו בכתבי עת שונים (ביניהם מסגרות מדיה, מכאן,  Jewish Film & New Media Critical Studies in Television וGLQ). ספרו על הדרמה הישראלית בטלוויזיה פורסם בהוצאת Bloomsbury. בימים אלו מתמקד מחקרו בסאטירה בטלוויזיה הישראלית, בדגש על תוכנית המערכונים היהודים באים.

המפגש יתקיים: 

בבניין מכסיקו 213

יום שני, ה-22.1.24

18:15-19:45