פאנל מאסטרנטים. מנוצות הטווס לנרטיב טלוויזיוני

תקציר ההרצאה:

התנסות הכיליון אפשרי: אבל מלנכולי על מות ההורה בקולנוע:
המחקר דן בקורפוס של יצירות עכשוויות העוסקות במות ההורים של יוצריהן, מוות קרב או כזה שכבר התרחש, ופועלות על התפר שבין תיעוד לבדיה. ביצירות אלו אובדן ההורה משמש עיקרון מארגן של הדימוי הקולנועי, ואינו רק נושא נרטיבי. בהישען על היחס הטמפורלי של המדיה הצילומית כעקבה (trace) של עבר הפועלת בהווה, סרטים אלה מנסחים אֶבֶל המשמר את האובדן כמצב מתמשך של נוכחות-נעדרת, ובכך מרחיבים את העיסוק באובדן אל מעבר למישור הסיפורי, עד לכדי פרקטיקה אסתטית ומדיאלית.
המחקר מציע לקרוא יצירות אלו במונחים של עבודת אבל מלנכולית. הדיון נשען על מושג המלנכוליה של ז'אק דרידה, ומאמץ את גישת "המסורת האורפאית" בתיאוריה הקולנועית, כפי שמגדירה אותה אורי לוין, הרואה בשימור הזמן הקולנועי צורה של התרסה כנגד חלוף הזמן ומפגש עם המוות. מתוך כך, הסרטים נבחנים כניסיון להשתמש במדיום הקולנועי כדי ללכוד את הזמן ולעכב את היעלמותו של ההורה. ניסיון זה נועד לכישלון מלכתחילה, ומתוך אותו כישלון מעניקים הסרטים צורה קולנועית לעימות עם המוות, עם גבולות הייצוג שלו ועם חוסר היכולת להשיב את מה שאבד.

על המרצה:
יותם לנדאו:
עורך וידאו ותסריטאי. הוא לומד בתואר השני בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש במסלול המחקרי ומשמש כעוזר הוראה ומתרגל בביה"ס. 

תקציר ההרצאה:

מנוצות הטווס לנרטיב טלוויזיוני: פרקי גימיק בטלוויזיה האמריקאית:
ההרצאה תבחן תופעה חוזרת בטלוויזיה האמריקאית – פרקים אשר משתמשים בגימיק, ומבצעים שינוי סגנוני מובהק משאר הפרקים בסדרה.
תוך הישענות על מבנה הנרטיב הטלוויזיוני ככלל והפרק הטלוויזיוני בפרט, ההרצאה תסקור את המאפיינים החוזרים על עצמם בשלושה סוגים של פרקי גימיק מתחילת שנות ה-2000 ומעידן הסטרימינג: פרק המיוזיקל, הפרק האילם ופרק הוואן שוט. אלו שלושה גימיקים צורניים, עם היסטוריה קולנועית עשירה מאחורי כל אחד מהם, אשר מקבלים משמעות חדשה בתור פרק גימיק.
המאפיינים המשותפים האלו ינותחו כדרכים שונות לביטוי עיקרון ההכבדה – מושג מתחום הזואולגיה שמשתקף בדרכים שונות בכל אחד מסוגי פרקי הגימיק.

על המרצה:
קטיה אריאלי:
בוגרת המסלול המחקרי לתואר שני בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב.
 

 12.21.2026 | 18:15-19:45 | בניין מקסיקו, חדר 213