הרצאות הקולוקוויום : אדריכלות כחלק מתהליך הבניית הזהות / מקום מפגש: השפעות והתפתחות החצר הירושלמית ישראלית

אוניברסיטת תל אביב

ביה"ס לאדריכלות

27.6.24

קולוקוויום

סמסטר ב'

10:00-12:00

ספריית ביה"ס לאדריכלות, בניין דה בוטון

הרצאות סטודנטים לתואר שני באדריכלות

נוי אדלר

אדריכלות כחלק מתהליך הבניית הזהות

המושג זהות הפך למושג מרכזי בדיון על התפתחות האדם בתחומים שונים ובהיבטים מגוונים. בשנות החמישים, פסיכולוג בשם אריק אריקסון (1968,1982Erikson, ) הציע מודל התפתחותי שעסק בין היתר בנושא הבגרות המתהווה וטען כי זהות הפרט היא ההגדרה שלו את עצמו ותשובתו לשאלה "מי אני" המשלבת את העבר עם ההווה והעתיד. על כך הוסיף פלום (1995), כי חוויותיו של אדם במהלך חייו והאנשים עמם הוא מקיים אינטראקציה משמעותית, מעלים הרהורים ומשקפים עמדות, החלטות והתנהגויות. כל אלו מהווים יחדיו חלק בלתי נפרד מעיצוב עולמו וזהותו.

אריקסון הציב את התפתחות האדם בנקודת המפגש בין הפרט לבין האחר, בין הפרט והחברה ובין הפרט והתרבות. כל אלה משתקפים בתצורת הזהות. כלומר, ההתפתחות של הפרט אינה מתרחשת בחלל ריק – להיפך, מראשית החיים, האדם מתפתח תוך כדי אינטראקציה עם האחר ועם הסביבה. במהלך התפתחותו של הפרט, המעגל החברתי הולך ומתרחב (Josselson, 1987). תחילה, המשפחה היא הגורם המשמעותי המעצב את הילד. בהמשך, מעגל הדמויות החברתיות המשמעותיות כולל גם את בית הספר, את קבוצת השווים ובהמשך מתרחב המעגל וכולל מסגרות חברתיות נוספות, מרחבים מקצועיים, קהילות שונות בהן הוא חבר ועוד.

בתוך כל אלו, האדם חי, פועל ומתנסה וזהותו הולכת ומתגבשת. האדריכלות כמו האדם גם היא איננה מתגבשת בחלל ריק, אלא צומחת מתוך יחסים הדדיים עם הסביבה, עם התרבות ועם הקהילה שבתוכה היא מתקיימת. בדרכה הייחודית, מהווה האדריכלות מקור השפעה גם על התפתחות זהותו של האדם וגם להיפך - זהות האנשים והמקום משפיעים על הסגנון האדריכלי. דוגמאות שונות ברחבי העולם ובארץ מוכיחות כיצד אדריכלים, מעצבים ומהנדסים יוצרים מבנים השומרים על תחושת הזהות המקומית, הן מבחינת המורשת התרבותית והן מבחינת שימור הסביבה.

עבודתי עוקבת אחר ההשפעה ההדדית של  האדריכלות בישראל והבניית הזהות הישראלית כפי שמשתקפת במעבר מבתי שיכון למגדלים רבי קומות.

אורי נחום

מקום מפגש: השפעות והתפתחות החצר הירושלמית ישראלית

 מערכת היחסים המורכבת בין המודרניזם לאגן הים התיכון נתנה דרור לאמנים ואדריכלים כאחד לחזור אל

המקורות של המסורות העממיות כאמצעי לגיבוש סגנון מקומי שיתאים לנוף, לאקלים ולהיסטוריה של מקום.

הרצאה זו עוסקת בהתפתחות החצר הירושלמית כמחולל אדריכלי, מהשפעות המזרח והים תיכוניות

של תקופת השלטון העות'מאני והיציאה מהחומות במאה ה- 19, דרך הגעת המודרניזם והמנדט הבריטי ארצה

בתקופה שבין המלחמות ועד הקמת מדינת ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה וחילופי השילטון בין דור המייסדים

לדור האדריכלים הצברים, במטרה לבחון את ניסיונם של האחרונים להרכיב שפה של אדריכלות וזהות מקומית.

נשמח לראותכם!