הרצאות במסגרת הקולוקוויום

02 במאי 2019, 10:00 
בניין קיקואין חדר 2 
קולוקוויום

הקולוקוויום הבא יתקיים ביום חמישי, ה- 2.5, לאחר חופשת פסח.

 ביום זה יתקיימו שתי הרצאות:

הדוקטורנטית רני מנדלבאום תרצה בנושא: "תכנון במשבר: השפעת שיח המשבר על התכנון בישראל"

המאסטרנט איגור קרטוז ירצה בנושא: "ההיסטוריה התרבותית של תיבת נוח המודרנית".

 הקולוקוויום מתקיים בקיקואין 2 בשעות 10-12. כולכם מוזמנים!!

 

תכנון במשבר: השפעת שיח המשבר על התכנון בישראל

רני מנדלבאום

 ג'ורג'יו אגמבן (Agamben) בספרו 'מצב של חריגות' / 'מצב חירום' ('Lo Stato di Eccezione') (2003), מתאר כיצד יישויות ריבוניות שונות, בכל רחבי העולם, מכריזות על מצבי חירום ואירועים יוצאי דופן במטרה לאפשר שינויים התנהלותיים ופרקטיקות שלטוניות, המנוגדים לחוקים המוסכמים במקום. בספרו הוא מפרט בדוגמאות רבות ומגוונות כיצד פרדיגמת המשבר מביאה לאימוץ אמיתות מסויימות על פני אחרות ובכך מצרה ומעוותת את תפיסת הציבור ומשנה את השיח, כך שלא תקום התנגדות למציאות הלא צודקת ולעיתים אף האלימה שנוצרת.

אגמבן וספרות מאוחרת יותר בתחום הראו כי הגדרת מצב קיים כמצב חירום – "משבר" – מאפשרת פריצה של אוסף החוקים והתקנות המגדירים ומגבילים את המדיניות בתחום הנידון, בהתאם לרצון השלטונות והאליטות, בתואנה כי שינויים אלו יביאו לשיפור ולתיקון המצב המשברי. משמע, להנהגה ולבעלי ההון והכוח יכול להיות אינטרס ברור בשינוי השיח, משיח פתוח ומעמיק לשיח "משברי" בו מוצגת בעייה אחת ברורה ולה פתרון בודד. בתחום התכנון והבנייה, בו מעורבים כוחות ואינטרסים כלכליים ופוליטיים כבדי משקל, הרווח הפוטנציאלי משינוי השיח גדול וכך גם מתעצם הסיכון להטייתו.

התכנון העירוני מעצב את סביבת חיינו הפיסית כמו גם החברתית, הכלכלית, התרבותית ועוד. המרחב המתוכנן יכול לאפשר לתושבים מגוון אפשרויות של צורות חיים, לעורר תחושת שייכות ולעודד אותם לקחת חלק פעיל בחיים החברתיים והפוליטים בעיר. בו בזמן, התכנון גם יכול להגביל אפשרויות ולהוביל לניכור, סגרגציה חברתית ולאבדן זכויות אדם בסיסיות. לפיכך, שינוי תפישתי המאפשר לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים לגבור על פני שיקולים אחרים, אינו מאיים רק על מערך התכנון הפנימי אלא משפיע על אופי ואיכות חייהם העתידית של כלל התושבים.

נחקור כיצד משפיע השיח המשברי המתקיים כיום בישראל על התכנון – תכניות, פרוייקטים ייחודיים ומדיניות. אנו מזהות שיח זה כמוביל לשינויים מהירים בשדה התכנון והבנייה. לדוגמא, הגדרת מחירי הדיור הגבוהים כמשבר דיור, מוביל לעידוד בנייה של כמה שיותר יחידות דיור בכמה שפחות זמן, תוך הנחה כי הצפת השוק ביחידות חדשות למגורים תוביל להורדת המחירים הרצויה ופתרון המשבר. מנגד, עולה החשש כי הבהלה לתכנון מהיר, מובילה לתכנון הזונח עקרונות וסוגיות תכנוניות מהותיות ומעלה שאלות הנוגעות לתפקוד העירוני, למילוי כלל צרכי התושבים והקהילות ולשינוי המהותי המתרחש בנוף העירוני והפתוח.

הכלים בהם משתמשת מדינת ישראל כוללים מנגנונים תכנונים מערכתיים, כגון: 'התכנית האסטרטגית לדיור', המגדירה יעד תכנוני כמותי ארצי ומכתיבה לכל יישוב בארץ, בהתאם למיקומו הגאוגרפי, את מספר יחידות הדיור שעליו לתכנן עד שנת היעד 2040. כמו כן, יצרה המדינה כלים עוקפי חוקי תכנון ומערכת התכנון, כגון: חוק הותמ"ל (הועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), ששם לו למטרה לייעל ולזרז את תהליך התכנון, תוך ויתור על מערכת האיזונים וההתנגדויות שמציעה הסמכות המחוזית, שזוהתה כחולייה המעכבת; תמ"א 38, תכנית מתאר ארצית שנוצרה במטרה לעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אך משמשת בפועל כתמריץ כלכלי לתוספת זכויות בנייה ויחידות דיור למגרשים בנויים, בעיקר באזורי הביקוש, תוך ויתור על תכנון מקומי מפורט. בנוסף, כלים ומנגנונים אלו משנים את ההתנהלות הדמוקרטית בתכנון, במיוחד בהסתכלות על שינוי מנגנון ההתנגדויות.

ישראל מוגדרת באופן תדיר ומתמשך כמדינה במצב חירום. שיח זה מלווה את תחום התכנון והבנייה, לאורך כל שנותיה, החל מהקמתה, דרך עליות שנות ה-90 ועד היום. כיום מתבטא השיח המשברי בהגדרת מחירי הדיור הגבוהים כמשבר דיור, החשש מגדילת האוכלוסייה והדלדלות שטחי המגורים, המלחמה העתידית וכן התראות הסיכון המתמשכות מפני רעידות אדמה. נבחן כיצד התפיסה המשברית באה לידי ביטוי בהחלטות התכנוניות ואיך היא משפיעה על עיצוב המרחב הישראלי כיום.

 

ההיסטוריה התרבותית של תיבת נוח המודרנית

איגור קרטוז

לכל אורך ההיסטוריה, ובייחוד מאז השימוש הראשוני בפצצה גרעינית שהוטלה על הירושימה ב – 1945, קיים החשש שהאנושות תכחיד את העולם. הצד השני של "הקדמה" התגלה ללא ספק במאה ה-20: הטכנולוגיות החדשניות  עלולות לגרום לנזקים רבים ולאסונות גלובאליים בלתי הפיכים. לסיבות האפשריות להיעלמותה של האנושות מעל פני כדור הארץ נוספו נשק גרעיני, כימי וביולוגי, תאונות גרעיניות ואפידמיות, שינויי אקלים ואסונות טבע. השינויים הללו  שינו את  אופן המחשבה של כל האנושות לגבי עתידה, גילו מגמות חדשות בתרבות האפוקליפטית ויצרו מנגנוני הגנה חדשים כדי לפתור את הבעיות הקשורות להשמדה הטוטאלית האפשרית של התרבות .עבודתי הנוכחית תעסוק בסקירה וניתוח של גישות עיקריות הנוגעות בפתרונות של הצלת חיי האנושות, התרבות והמשאבים ההכרחיים להמשך החיים על כדור הארץ במקרים של אסונות גלובאליים אפשריים. מטרת המחקר היא להסיק מה הם הערכים המרכזיים של התרבות הראויים לשימור, באיזה אופן הערכים מארגנים את הפתרון הארכיטקטוני של תיבות הנוח המודרניות והאם מתוך כל הגישות ניתן לזהות מכנה משותף כלשהו, המארגן את האב-טיפוס המודרני של ה"תיבה". המחקר יתבסס על  ספרות מחקרית, תיאולוגית, פילוסופית,  ספרות מדע בדיוני יצירות אמנות ויזואליות וגם בעבודות אדריכליות שיצאו לפועל כמבני מקלט מסוגים שונים. 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>