הרצאות הקולוקוויום : ארגון מרחבי במחנות פליטים (יואל גאפט / הבניה הארעית בחברה החרדית מבני ברק ועד לראייה ארצית( מאיה לוי שרף )

18 ביולי 2024, 10:00

קולוקוויום

סמסטר ב'

10:00-12:00

ספריית ביה"ס לאדריכלות, בניין דה בוטון

הרצאות סטודנטים לתואר שני באדריכלות

יואל גאפט

ארגון מרחבי במחנות פליטים

"כאשר אשכולות של 16 משקי בית יוצרים קהילה, 16 קהילות יוצרות בלוק,
ארבעה בלוקים יוצרים מגזר, וארבעה מגזרים יוצרים מחנה, ים זה של יריעות מוליד מטרופולין צפוף."

מלבד היותם מרחבים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים והומניטריים, מחנות פליטים הם פרקטיקה מרחבית.
המחנות הם זמניים בהגדרתם, אך בפועל גדלים והופכים לחלק מהמרקם העירוני או מתפתחים בעצמם למרכזים עירוניים בהתאם למבנים הדמוגרפיים, הפעילות החברתית-כלכלית והרקע התרבותי.

העיור במחנות הפליטים מאפשר המשגה של העירוני לא רק כמרחב פיזי (אורבוס) אלא גם כצורה מסוימת של קהילה פוליטית אנושית (פוליס). האם ניתן לבסס גישות אנליטיות למחנה פליטים בתוך תורות המרחב של הוגים שונים דוגמת אנרי לפבר, קווין לינץ' ועוד?

בהרצאה נסקור את מושג העיור בתוך מחנות הפליטים, את תוכניות פיתוח המרחב הנדרשות כחלק ממנו, ונבחן את התפתחותה של עיר כזו דרך מחנה הפליטים זעתרי בירדן שישמש כמקרה בוחן.

מאיה לוי שרף

הבניה הארעית בחברה החרדית מבני ברק ועד לראייה ארצית

בשנים האחרונות אנו צופים בצמיחה וגדילה משמעותית בגודל האוכלוסייה החרדית בארץ. החרדים אינם

מסתפקים כבר רק בערים בני ברק, ירושלים או עיר כזאת או אחרת. לאור הגדילה המשמעותית באוכלוסייה,

וקצב הגדילה העתידי, אנו כאדריכלים צריכים לשאול שאלות נוקבות לגבי עתיד אדריכלות המגורים בישראל.

אופן הבניה במגזר החרדי ברובו אינו פורמלי, ומתגבש מפעולות ארעיות במרחב המגורים, כגון מועדים וחגים,

ובנוסף כל גדילה של המשפחה משפיעה על צורת המגורים. לאורך הזמן צורתם של הבתים המשותפים

משתנה ומאבדת זיקה לצורתם המקורית. לרוב נעשות תוספות הבניה ללא אישורי בניה, החזיתות הופכות

חסרות סדר, והאסתטיקה נעדרת.

האם נרצה לראות כל הארץ מתמלאת בצורות מגורים שכאלו ? אם כן צפויה לנו קטסטרופה עירונית אם לא קטסטרופה לאומית בתחום אדריכלות המגורים .

במסגרת המחקר אבחן באופן איכותני פנומנולוגי, את התופעות של שינויי הבניה הארעיים בחברה החרדית ואנסה למפות את המטמורפוזה שנעשתה בבנייני המגורים מהשלב המקורי ועד למצב הנוכחי באזורים מרכזיים בעיר בני ברק. זאת במקביל למיפוי הצרכים של הדייר/ת הישראלי/ת, ובמגזר החרדי בפרט, כשהשאלה המרכזית הינה האם אפשר לשנות את דפוסי התכנון הפורמלי והלא פורמלי הקיימים בחברה זאת, מתוך ראייה לאומית הצופה פני עתיד.