הרצאות הקולוקוויום : טחנות בגליל - מורשת חברתית, תשתית מזון ונוף חקלאי ( עלאא אבו יונס ) מה אוכלת הפרה בארץ ללא מרעה? היסטוריה אדריכלית של הבטחת מספוא – ידע מקומי במשטר מזון גלובלי (עידן לדרמן)

13 ביוני 2024, 10:00 
 
הטחנה

הרצאות סטודנטים לתואר שני באדריכלות

 

עלאא אבו יונס

טחנות בגליל - מורשת חברתית, תשתית מזון ונוף חקלאי

 

תקציר ההרצאה

 

האם המושג ביוגרפיה יכול להרחיב מעבר לבני אדם ולהקיף חפצים, דבר דומם, או מבנה טחנה,

האם למבנה יכולת לספר נרטיבי משלו.

בהרצאה נבחן את ההיסטוריה החברתית סביב הטחנות שעומדות מבודדות בגליל, להבין את ההקשר התרבותי-חברתי שנוצר סביבם בתקופה בה הם עבדו למשך עשרות שנים.

לבחון את הקשר שנוצר בין הפלאח לאדמתו, ולהבין איך מבנה הטחנה אינו מייצג רק חלל בצורה מסוימת, אלא  גם מעצב את הדרך שבה אנשים מתקשרים עם הסביבה החדשה שנוצרה.

ייצור רשת חברתית הקשורות בגידול והפצת מזון בחיי היומיום בלבנט, לנסות להציע תובנה על בסיס הקיום  הקולקטיב של הפלאחים במאה ה-19, ומה נוצר בעקבות המודרניזציה וההשפעה על התרבות המקומית.

ולהעמיק בעבודה החקלאית ותפיסת הזמן ומאמצים מסחריים במטרה לנתח את חיי היומיום על ידי בחינת המשמעות של צריכת מזון.

 

 

עידן לדרמן

 

מה אוכלת הפרה בארץ ללא מרעה?
היסטוריה אדריכלית של הבטחת מספוא – ידע מקומי במשטר מזון גלובלי

 

פרקים בהתהוות מתוך עבודת-המחקר ״התממשות אדריכלית של 'הבטחת חיטה' ברשתות כוח מתחרות״
בהובלת דר' אדריכלית פאתינה אבריק-זבידאת ומעבדת Spaces in Transition

 

תקציר ההרצאה

 

משחר ההיסטוריה היתה החיטה מוצר יסוד בתזונתם של בני אדם ובהמות, ובימינו היא מוסיפה להתפשט ולתפוס מקום הולך וגדל בתזונתן של חברות  ברחבי העולם. המושג "הבטחת החיטה" מתמקד באופנים בהם גידולה הסדיר וזמינותה מאורגנים, והוא ממוקם בליבת הדיון סביב נושאים של בטחון תזונתי והגיאופוליטיקה של הכלכלה הגלובלית. ההמשגות התיאורטיות השגורות סביב שיח זה ממסגרות את הדיון סביב עולמות ידע של מדיניות של בטחון תזונתי והיבטיה החברתיים, התרבותיים והפוליטיים, כמו גם היבטים גיאופוליטיים של הכלכלה הגלובלית ומורשתה הקולוניאלית, פיתוח כלכלי וחקלאי, סחר ושינוע בינלאומיים ומשבר האקלים.

אנחנו מציעים להרחיב את הדיון הער בנושא מתוך התבוננות בארכיטקטורות של החיטה ותשתיותיה. בכך נבקש לטעון כי שאלת הבטחת החיטה היא גם סוגיה תכנונית, הנדסית-מדעית ואסטתית. הארכיטקטורות הללו נושאות היסטוריות יחודיות משל עצמן, ומגלמות תפקיד משמעותי במימוש הבטחון התזונתי אל מול אתגרי העתיד.

נקודת המוצא של הדיון הנוכחי מתחיל בסתווית, פרת החלב העברייה, ומרחיבה את הדיון אל שאלת הבטחת מזונה של הפרה במרחב נטול מרעה. נבקש להדגים כיצד הארכיטקטורות של הבטחת המספוא - מגדלי תחמיץ, אסמים, מכוני תערובת ומרכזי מזון – מגולמות בשיח וביצוג החומרי-והמרחבי, וכיצד אלה סבוכות בעיצוב ובהנדסה האסתטית של המרחב הכפרי.

 

 

הקולוקוויום מתקיים בימי חמישי בשעות 10-12 בספריית ביה"ס לאדריכלות, בניין דה בוטון.
 

 

 

 כולכם מוזמנים

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>