הרצאת הקולוקוויום - בירור כוחו של אקטיביזם מרחבי. המקרה של הקהילה הגאה ברחוב מסדה בחיפה.

12 במאי 2022, 12:00 
 
רחוב מסדה

קולוקוויום

סמסטר ב' תשפ"ב

ימי חמישי 12-14

קיקואין 2

12.5.22

 

מלי פינץ

 

בירור כוחו של אקטיביזם מרחבי. המקרה של הקהילה הגאה ברחוב מסדה בחיפה.

 

במאמרם של טובי פנסטר וחן משגב[1] , הבוחן אקטיביזם מרחבי, ואף תובע את המשגתו של מונח זה ובעבודת התיזה של חן משגב[2] כדי לבחון את מקרה המבחן שלהם הם השתמשו בחומר אתנוגרפי המבוסס על תצפית משתתף, ראיונות עומק. בדומה להם, אנסה להשתמש בכלים אלו ביחד עם מיפוי רחוב מסדה ובית הקהילות, וניתוח תוצרים חזותיים מקטלוג התערוכה "מה יגידו השכנים". ( "אנסה" – בגלל שבמתודולוגיית מחקר קווירית ישנה בעיתיות מה לגבי תצפיות רגילות או משתתף).

 

שאלת המחקר המרכזית הינה: האם האקטיביזם המרחבי של הקהילה הגאה ברחוב מסדה בשכונת הדר שבחיפה פעל רק על המרחב הספציפי שברחוב, או הצליח להדהד הלאה בצורה מסוימת. ואם כן, כיצד ניתן להרחיב הדהוד זה?

 

הניתוח המרחבי יבדוק את המעבר מקנה מידה אדריכלי של בית הקהילות וגן קאסל אל קנה המידה השכונתי של רחוב מסדה, והלאה לשאר העיר. המאמר ידון בשלושה מרחבים המשתלבים אחד בשני. האחד - רחוב מסדה בשכונת הדר שבעיר חיפה והשני - בית הקהילות שנמצא בתחילתו. והשלישי – התערוכה על הקהילה הגאה במוזיאון העיר.

 

הצורך של חברי הקהילה הגאה בדיור בר השגה, באפשרויות תעסוקה, במרחב בטוח ובשיתוף הקהילה במדיניות התכנון וחשיבות מרכיבי עיצוב הרחוב האורבני הם אלו שדחפו את האקטיביסטים לפעולה. והתביעה כיום היא אינה רדיקלית אלא למען שינוי והטבה באיכות ואורח החיים. האקטיביסטים חברי הקהילה הגאה שהתרכזו ברחוב קטן אך עם עומק מרחבי, רחוב מסדה, פעלו בכמה מישורים, שחלקם הניבו לתוצאות של הנכחה מרחבית ברחוב מסדה, וגם בשאר העיר. המקרים שאחקור הם:

 

1. מצעד הגאווה שבו צעקו שלקהילה אין בית, בשנת 2007, ולאחר כמה שנים, בשנת 2016 שופץ ונחנך בית הקהילות לגאווה ולסבלנות ברחוב מסדה, וזאת על ידי העירייה. כשנה לאחר מכן אף שופץ גן קאסל, הגן הצמוד לבית הקהילות, הגן, שהיה מרחב ידוע לשמצה, הפך למרחב מוגן לכלל הקהילות העוברות ושוהות בו. עצם הבחירה ברחוב מסדה מהווה אמירה מרחבית וחברתית חשובה.

 

2. מספר חברי קהילה היסטוריונים אקטיביסטים יצרו והקימו את ארכיון ההיסטוריה של הקהילה הגאה בחיפה, כפעולה פוליטית אקטיביסטית. בשנת 2018 הקימו תערוכה קטנה בבית הקהילות ובו הציגו תוצרים פיזיים מהארכיון, עד שבשנת 2021 הגיעו ליצירת תערוכה ראשית ממוסדת המוצגת במוזיאון העיר חיפה, מוזיאון של עיריית חיפה, ולא מוזיאון מחתרתי. חלק מהתערוכה מבוססת על תוצרים חדשים שעוצבו במיוחד לתערוכה המבוססת על הארכיון ומנכיחה ומספרת את ההיסטוריה של הקהילה הגאה בעיר. לפעילות תרבותית אמנותית זו משמעות רבה בהבנייתו של אקטיביזם מרחבי, וביצירת דיון ומחשבה אצל ועם שאר תושבי בעיר.

עד כה, נעשו בארץ מחקרים רבים על הקהילה הלהט"בית במונחים של מרחב עירוני, בעיקר על העיר תל אביב, וקצת על ירושלים, אבל על העיר חיפה בהקשר הקווירי שלה, כמעט ולא נכתב. בניגוד להרבה חוקרים שחקרו סביב קהילה הלהט"ב, אינני חברת הקהילה, אלא מגיעה מתוך קהילת התכנון. הנושא מסקרן אותי גם ברמת הרחוב עצמו, המבנה הפיזי שלו ואופיו, וגם ברמת הקהילה המיוחדת הזו, וגם מהו הפוטנציאל של אקטיביזם מרחבי שמתחיל ברחוב קטן , להדהד לשאר השכונות בעיר, ומשם לכל האיזור?

 

הרחוב עדיין נתפס כהטרוסקסואלי. לעומת זאת השונות המגדרית מתבטאת במקומות מתוחמים ומוגדרים או בחדרי חדרים. כך נוצר מרחב הומו-לסבי חלופי פרטי, בלב המרחב הציבורי. מרחב קווירי, כזה המערער על המוסכמות והנורמות החברתיות של הרחוב. טקטיקה של נראות תוביל לשינוי תדמית חברי הקהילה הלהט"בית ומשם להשתלבותה של הקהילה הקווירית עם יתר אוכלוסיית העיר.

 

תמר רן כהן

השתתפות אקטיבית של הציבור בתהליך התכנון

על ידי שימוש בתכונות ופלטפורמת משחקי המחשב.

 

שיתוף הציבור בתכנון האדריכלי הינו ערך ישיר של דמוקרטיה לצד הידע הרב והמגוון שיש לציבור וההכרות של הציבור עם הסביבה, הצרכים והרצונות שלו כמשתמש קצה. כיום לציבור קיימת זכות התנגדות לתהליך התכנוני אך לא השתתפות בתהליך. שיתוף הציבור בתהליך התכנוני, הלכה למעשה, הינו וולונטארי ועל פי רצונו של הגוף המתכנן בלבד. בכדי להפוך את הציבור לאקטיבי ומעורב בתהליך התכנוני נדרשים כלים תכנוניים מתאימים שלא קיימים כיום. לפלטפורמת משחקי המחשב מאפיינים אשר יכולים להביא תמורות מרתקות לשדה האדריכלי עד כדי שינוי החשיבה של המתכנן האדריכלי בכל הנוגע לשיתוף הציבור.

 

יהודה ברקי

התחדשות עירונית בדרום תל אביב:

ג'נטריפיקציה ושימור במתחם שוק העלייה המחודש

 

תחום ההתחדשות העירונית בדרום תל אביב הולך ומתרחב מזרחה לאורך העשורים האחרונים. יותר ויותר פרויקטים ומגרשים מתחדשים: בהתחשב בקרבה למרכז העיר, למגרשים ציבוריים, לצירי תנועה מרכזיים ולקשר בין ההתחדשות העירונית למבנים לשימור. כתוצאה מתהליך זה האוכלוסייה הקיימת, המורכבת ברובה מעולים חדשים, עובדים זרים ואוכלוסייה בעלת מעמד סוציואקונומי נמוך, מתחלפת באוכלוסייה חדשה ממעמד בינוני-גבוה.

 

מתחם שוק העלייה הנמצא על קו-הגבול של תחום ההתחדשות העירונית בעשור האחרון (בין רחוב העלייה לרחוב צ'לנוב), הינו בעל פוטנציאל ליצירת מחבר אורבני במקום גבול חד-משמעי, בהסתכלות על המרחב הציבורי הפתוח והמבונה במתחם המחודש, אבקש לבחון האם התכנון זירז תהליכי ג'נטריפיקציה חד כיוונית בדרום תל-אביב, או האם הוא מאפשר מצב של "דיפוזיה" אורבנית וחיבור בין קבוצות אוכלוסייה שונות?

ג'נטריפיקציה בשם שימור או כתוצר לוואי?

 

הג'נטריפיקציה, מתרחשת בדרך כלל במרכזי הערים או בשכונות עירוניות בעלות ערך היסטורי או תרבותי ושסבלו מהזנחה וירידת ערך הנכסים שלהן. הספרות המקצועית מתארת את התהליך הכלכלי כתהליך שקורה באופן "טבעי", אולם ישנה גם הגדרה המדברת על "ג'נטריפיקציה ממסדית", המונעת על ידי השלטון. הניתוח המרקסיסטי-ביקורתי של תהליך הג'נטריפיקציה הפריך את השם האידיאולוגי ועמד על האופן שבו גם ג'נטריפיקציה "טבעית" היא תהליך המונע במידה כזו או אחרת על ידי השלטון- בין אם מדובר במהלך יזום או במדיניות מעודדת, הנושאת את דגל ההתחדשות העירונית וערכי השימור. התנהגות השלטון כלפי התופעה המרחבית-כלכלית-חברתית מהווה כלי להעברת משאבים מהכלל ובעיקר מהחלשים אל אוכלוסיות חזקות יותר של מהגרים עירוניים.

 

מתחם שוק העלייה המחודש, הממוקם בגבול שכונת פלורנטין ונווה-שאנן, מייצר סיטואציה מרחבית חריגה בנוף העירוני בדרום תל-אביב. בניגוד לרוב הפרויקטים המתחמיים החדשים , המשלבים בדרך כלל בנייה רבת-קומות  לצד שטחים "פרטיים-פתוחים" (ולעיתים גם משולבים בהם שטחים ציבוריים פתוחים מינימליים), פרויקט מתחם שוק-העלייה משלב בתוכו עירוב שימושים הכולל מגורים ומסחר בקומת הקרקע, יחד עם שימור מבנה שוק-העלייה ההיסטורי ובניית מרכז קהילתי וקאנטרי, שילוב דיור בר השגה לאנשי חינוך, וסגירת מקטע רחוב וולפסון והפיכתו לרחוב מוטה הולכי רגל. מערך השטחים הציבוריים הפתוחים מנגיש את מפלס הקרקע כולו לכלל הציבור ומחבר את המתחם לכל הרחובות הסובבים אותו. כל אלה מייצרים סיטואציה ייחודית במרחב העירוני בה כל אותן קבוצות האוכלוסייה חיות זו לצד זו במרחב עירוני שוויוני, המייצר הזדמנויות וקונפליקטים: ישן מול חדש, עובדים זרים לצד היפסטרים ובורגנים, סוחרי סמים ודרי-רחוב לצד ילדים.

 


[1] פנסטר, ט' ומשגב, ח'. (2014). "הזכות לעיר ואקטיביזם מרחבי: מאהל המחאה בגן לוינסקי ", מתוך
המרחב הציבורי 8 ,עמ' 9-33, החוג למדע ומדינה אוניברסיטת תל אביב.

 

 

[2] משגב, ח'.(2015). "אקטיביזם מרחבי בעיר: נקודות מבט של גוף, זהות וזיכרון", עבודת גמר לתואר "דוקטור לפילוסופיה" Ph.D , החוג לגיאוגרפיה אוניברסיטת תל-אביב.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>