הרצאות הקולוקוויום

תקצירי ההרצאות שהתקיימו במסגרת הקולוקוויום בשנה האחרונה:

הרחב הכל
חידוש עירוני בשלוש נקודת מבט: אסטרטגיות בינלאומיות, מדיניות החידוש בישראל ומשמעות המקום עבור התושבים. ד"ר נאוה קיינר פרסוב

חידוש עירוני בשלוש נקודות מבט :אסטרטגיות בינלאומיות, מדיניות החידוש בישראל ומשמעות המקום עבור התושבים
ד"ר נאוה קיינר פרסוב
אדריכלית ומתכננת ערים, מרצה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון, חיפה

בעשור האחרון מדינת ישראל הופכת למעין 'מעבדה' של פרויקטי התחדשות עירונית. על פי מינהל התכנון,
עד לשנת 2040 , קרוב למיליון יחידות דיור חדשות עתידות להבנות במסגרת פרויקטי החידוש העירוני.
שינוי מהותי זה במלאי הבנוי במרכזי הערים הוותיקות ישפיע רבות בהיבט הפיזי אך מכיל בתוכו גם
היבטים חברתיים משמעותיים. פרויקטי החידוש העירוני משפיעים כבר היום וישפיעו בעתיד על מאות
אלפי תושבים המתגוררים במתחמי החידוש ולצידם. יחד עם זאת, מתוך הניסיון הישראלי מעט ידוע על
התוצאות וה השפעות של החידוש העירוני המתוכנן.
הרצאה זו מבוססת על ממצאי מחקר הדוקטורט אותו השלמתי בשנת 2017 , וכותרתו: "אסטרטגיות
לחידוש מגורים עירוניים והערכתן מנקודת ראות של הוגנות חברתית". המחקר כלל שני חלקים
ראשיים: סקירה היסטורית בינלאומית של מדיניות לחידוש עירוני ויצירת טיפולוגיה חדשה לסיווג
אסטרטגיות לחידוש עירוני וכן, מחקר אמפירי בישראל , לאחר ביצוע ואיכלוס של פרויקט י פינוי ובינוי
ותמ"א 38 . במחקר פותחה הגדרה ייחודית להוגנות חברתית בהקשר של התחדשות מגורים עירוניים,
אשר כללה: צדק חלוקתי, צדק הליכי )השתתפות/שותפות הציבור( ועירוב חברתי כלכלי במגורים. -
ההרצאה, אשר תתקיים בזום, מורכבת משלוש 'הרצאות קצרות' דרכן אציג את ההתחדשות העירונית
ממספר נקודות מבט שונות ומשלימות: בינלאומית, לאומית ומקומית. בדרך זו אחבר את הקצוות –
מהאסטרטגיות והמדיניות הציבורית לחידוש עירוני ועד לביתם הפרטי של התושבים העוברים את תהליכי
החידוש.
בינלאומי
סקירה היסטורית ובינלאומית של ההתערבות הציבורית בחידוש מגורים עירוני בארה"ב
ובבריטניה, אשר מדינת ישראל הושפעה מהן, תוך התייחסות לאסטרטגיות השונות
שהופעלו.
לאומי/ארצי
שינוי הפרדיגמה בחידוש העירוני במדינת ישראל החל משנות ה- 60 למאה שעברה עם
תוכנית אלמוגי ל'בינוי ופינוי', שנות ה- 80 עם תוכנית 'שיקום שכונות' וכן תוכנית
ההתחדשות העירונית, המובילה בשני העשורים האחרונים את פרויקטי החידוש בדמות
פינוי ובינוי ותמ"א 38 . אסטרטגיות אלה מוחלות על מדינה שלמה, ללא הבדל בין פריפריה
למרכז, מעמד כלכלי חברתי של התושבים, שרותי ציבור, תשתיות עירוניות ועוד. -
מקום
משמעות הבית בתהליכי מעבר, החלק המסכם של ההרצאה יציג בקצר ה את ממצאי
המחקר בפרויקט החידוש 'אונו הירוקה' בקריית אונו, הראשון שיצא לפועל בדרך של פינוי
ובינוי, מנקודת מבט התושבים.

 

 

המשמעות של מחקר המבוסס על ראיות בעיצוב אדריכלי: מקרה מחקר על התנהגות מבקר במתקני בריאות. ד"ר לוסי מור חיים

בדיקה מדעית של התנהגות משתמש, תרבות ומשתמשים צריכה לספק נתונים חשובים שמודיעים לתהליך העיצוב האדריכלי. גישה כזו מבוססת ראיות לעיצוב משפרת את הביצועים החברתיים של בניינים, יעילות הבנייה וגורמת לסיפוק גבוה יותר בקרב משתמשי הקצה.
ההרצאה תתמקד במחקר עיצוב מבוסס ראיות שנערך בבית החולים בילינסון בישראל. מסדרונות מחלקה לרפואה פנימית מציגים אתגרי עיצוב ייחודיים מכיוון שמשתמשים עם צרכים מתחרים וגבוהים - רופאים, אחיות, חולים ומבקרים - חולקים את אותו מקום. צפיפות ותנועה מוגברת במסדרונות נתפסים כהסחת דעת כשהם יוצרים הפרעה לא רצויה למשימות רפואיות שעשויים להגביר את הסבירות לטעויות רפואיות. המחקר בוחן את המיקום המועדף על מבקרים להמתנה ודרכים בהן שימוש במסדרון מודיע על ידי צרכי הפרטיות והטריטוריאליות של המשתמשים, ייחודיים למתקני בריאות. שיטת מיפוי התנהגותי מדגימה כי הפרטיות של חולים אחרים מתפשרת לעיתים ומסדרונות צפופים מדי בגלל חוסר אזורי המתנה מעוצבים כראוי העונים לצרכי המשתמש כגון קרבה ויזואלית ושמיעה לחולים. המחקר מדגיש כיצד הבנה מגוונת יותר של מושגי התנהגות יסודיים לסביבה יכולה לתמוך בעיצוב בניינים המבצעים טוב יותר מנקודת המבט של משתמשי הקצה שלהם.

 

"ההשוואה המחוללת והזיווג הסידרתי". ד"ר רועי קוזלובסקי

הפרגון של השוואה וזיווג סידרתי
דומיניק לקפרה מאפיין את ההיסטוריוגרפיה כתחום לשוני קונפליקט שבו אובייקטיביסט, מצבים דוקומנטרי של ידע היסטורי המיישמים נהלים מדעיים סטנדרטיים להתבוננות והערכת ראיות מקיימים אינטראקציה עם המימד הרטורי של ההיסטוריה כצורה של כתיבה שמשחזרת את העבר לזיכרון חי.[ 1] מתח פרודוקטיבי זה רלוונטי במיוחד לביקורת על ההיסטוריה השוואתית. בתחומי ידע מודרניים כגון כלכלה, ביולוגיה או סוציולוגיה, השוואה מצווה על פי הגיון הניכוי. משמש לבדיקת השערה והקמת דפוסים כלליים וחוקים מהפלורליות וההטרוגניות של התופעות. ובכל זאת המבצע הוא במידה מסוימת שרירותית ויצירתית, כ ′′ כל דבר פחות או יותר דומה או שונה מכל דבר אחר על פי אופי או כושר המצאה של הצופה."[2] בהשוואה לעתיקות סווגה כחלק מההמצאה, לא הגיון, ונחשב לצד מטאפורה כטרפ ספרותי -- האנלוגיה.[3]
אז מה ההשלכות האידאולוגיות של השוואה למחקר הארכיטקטורה? מהן הנקודות העיוורות של הגישה הזו, ההיבטים האלה של הארכיטקטורה שחולקים במבט השוואתי או מעוותים אותה? שאלות אלו יטופלו מבחינה היסטורית. היסטוריות אדריכליות השוואתיות יצאו במאה התשע עשרה כשיטה דומיננטית להפרת העקרונות השולטים בפיתוח סגנון אדריכלי. לאחר שגזל בשיטות היסטוריוגרפיות פירשו את הייצור והקבלת עבודות הארכיטקטורה בתוך רשת צפופה של כוחות חברתיים ותצורות תרבותיות, המשיכו הופעות השוואתיות לגזור ברגעים של משבר משמעת כתרגול רטוריקלי קטן שמטרתו לערער את יציבות הנרטיב המבוסס של היסטוריה אדריכלית. התקציר ההיסטורי הקשה הזה ינחה את ניתוח הסוכנות להשוואה להיסטוריה אדריכלית.
ההרצאה תתמקד בזיווג, המשתמש במספר המינימלי של תיקים לעומת שניים. מכיוון שמנגנון זה מהווה את מושא הידע על ידי הקמת מערכת יחסים בין שני חפצים דיסקרטיים, הוא מעלה מארח של חששות מתודולוגיות, תיאורטיות והיסטוריוגרפיות, ביניהם הקריטריונים לבחירת המקרים, המושגים שבהם מעריכים את ההבדלים והדמיון שלהם ועושים משמעותי, הקשר בין תקשורת לשונית ויזואלית, ולבסוף, סוכנות האסתטיקה ביצירות מלגת אדריכלות. Le Corbusier משמש כמקרה מחקר לחקירת זיווג באופן רשמי, כטרפ רטורי, והקשר, כהתערבות דיקורסית בתחום ידע נתון. מאמר זה מנתח את 'אירועים' השוואתיים רצופים שבוצעו בתולדות הארכיטקטורה של קולין רו, ריינר בנהאם, סטניסלאוס פון מוס וביאטריס קולומינה, כדי להתווכח על הניידות של צורה זו ועל תפקידה הדיסקורסיבי כמצב אלטרנטיבי, הנרטיב של חקירה היסטורית. כסדרה, הזיווגים מאשרים מחדש את עמדתו של Le Corbusier כנקודת ההתייחסות המרכזית שבה סובבת ההיסטוריה של המודרניזם. ההרצאה מסתיימת בדיון על זיווג כמדיום לשילוב שיטות היסטוריות למחקר על תאוריה אדריכלית ופדגוגיה.

 

"נצרת-נצרת עילית: כנסיית הבשורה ובית הכנסת המרכזי" פרופ' אדריכל ערן נוימן

בשנת 1966, נחנך בית הכנסת המרכזי של נצרת עילית שתוכנן בסגנון הברוטליסטי על ידי האדריכל נחום זולוטוב. בית הכנסת יועד לשמש את כל תושבי העיר, שעלתה על הקרקע בסוף שנות החמישים. הוא גם נועד להוות משקל נגד לכנסיית הבשורה שתכנן באותה תקופה האדריכל האיטלקי ג׳ובאני מוצ׳יו. מתחילת המאה העשרים משמורת ארץ הקודש (Custodia Terrae Sanctae) ביקשה להקים כנסיה מפוארת במקום בו לפי הנצרות מריה קבלה את הבשורה על ההולדת הצפויה של ישו מהמלאך גבריאל. בשנות השישים, הניסיונות של הקסטודיה הצליחו. ראשי נצרת עילית, חששו שבניין מפואר בעיר הנוצרית השכנה יאפיל על עירם המתפתחת. מכאן, ביקשו להקים בניין מפואר בעצמם.
בהרצאתי, אחזור לתכנון של שני הבניינים החשובים, ואראה כיצד הם היוו חלק ממאבק פוליטי-מרחבי נרחב יותר. בהרצאה אעמוד על המשמעות ההיסטורית של תכנון הבניינים ועל האופנים בהם הם לקחו חלק ביריבות האזורית.

"מורכבות עירונית: ממורפולוגיה עירונית ועד לערים חכמות". ד"ר אפרת בלומנפלד- ליברטל

"מורכבות עירונית: ממורפולוגיה עירונית ועד לערים חכמות".

ההרצאה תעסוק בערים כמערכות מורכבות שהן מערכות פתוחות שסכום חלקיהן גדול מהשלם. נדגים כיצד המורכבות העירונית באה לידי ביטוי בתהליכי ארגון עצמי של התנהלות אנושית בעיר כמו גם בתוצרי התכנון והבנייה העירונית. ההרצאה תסקור מגוון עבודות בתחום החל מניתוח דפוסי בנייה והתפתחותם במטרופולין תל אביב, דרך דפוסי תנועה עירוניים בעיר, מערכות שיתוף אופניים, קוגניציה מרחבית ועד לערים חכמות. עוד נדגים כיצד אנחנו, בהיותנו מערכת מורכבת, משפיעים על ומושפעים מהסביבה העירונית הסובבת אותנו והאם ניתן להשתמש במחקר של בעלי חיים כדי לחקור מודלים של תכנון עירוני.

"נמר חברבורות בעיר ללא-הפסקה: דימוי עירוני בין תיאטרון לחיי היום-יום". אפרת שלום

תקציר:

אילו יחסים מתקיימים בין דימוי העיר בחיי היום-יום לדימוי העיר המופיע על במת התיאטרון בזמן ובמקום מסויימים? מה מקומו של כל אחד מהם בתהליך הווצרותו והשתנותו של האחר? שאלות אלה עומדות בבסיס ההרצאה, ונוגעות לא רק להשתקפות העיר בצורה איקונית בתפאורת התאטרון או במקום ההתרחשות הבדיוני, אלא למגוון רחב של יחסים הנובעים בחלקם ממסגרת הפעולה המדיומלית, ובחלקם מהקשר חברתי-תרבותי-פוליטי ספציפי של חיי היום יום בעיר בזמן ובמקום נבחרים.

כמקרה בוחן תעקוב ההרצאה אחר חווית המרחב העירוני ודימויה המשתנה של העיר תל-אביב לאורך ארבעה עשורים, דרך המימוש הבימתי למחזה "נמר חברבורות" ליעקב שבתאי בשלוש הפעמים הרפאטואריות בהן הועלה: ב-1974 (תיאטרון חיפה),  ב-1985 (תיאטרון הבימה) וב-2006 (תיאטרון הבימה). באמצעות מקרה בוחן זה יפרסו התכנים והמשמעויות העירוניים באותה עת ויבחנו האינטרסים, העמדות והשקפות העולם העולות בהקשרן המסויים, כמו גם הדרך בה נוצרות ונבנות משמעויות ייחודיות אלו. ההרצאה מפגישה בין תחומי הידע של חקר המרחב העירוני כטקסט, חקר סמלי תרבות, חקר הטקסט הדרמטי (דרמטורגיה) וחקר מופע.

 

על המרצה:

אפרת שלום היא חוקרת וסצנוגרפית. בין השנים2010-2001 עיצבה למעלה מ -32 הפקות תיאטרון ומחול והציגה את עבודותיה בתערוכות בארץ ובעולם.  כיהנה כחברת אקדמיה לפרס התיאטרון הישראלי במשך ארבע שנים.

היא משמשת כחוקרת ומלגאית במרכז מורשת ובארכיון עזריאלי לאדריכלות בהם היא חוקרת את התאטרליות באדריכלות של דן איתן ושל רם כרמי.  בשנה שעברה הגישה בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון את עבודת הדוקטורט שלה:  "יחסי בדיון ומציאות: זיקות בין המרחב העירוני בתאטרון והמרחב הסובב בן הזמן .  המקרה של תל-אביב."  בהנחייתן של פרופ' נורית ליסובסקי ופרופ' נורית יערי. במהלך לימודיה זכתה אפרת שלום במלגת בלבן-גלס לסטודנטים מצטיינים, ופעמיים במלגת קרן אמריקה-ישראל לתרבות.  היא שימשה כמורה נלווה בפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון במספר קורסים בנושא קריאה ביקורתית של המרחב ועריכה אדריכלית.  רעיונותיה הוצגו בכנסים בינלאומיים.

"מרחב המחייה של עצים בערי ישראל". אדריכל הנוף שחר צור

מרחב המחייה של עצים בערי ישראל

מרביתנו חיים ועובדים בעיר. למרות שאנו מכירים בערכם של העצים הניצבים בחזית הרחוב, בגינה השכונתית, או בפארק, לא תמיד אנו מודעים לעובדה שעצים אלה מהווים מדד חיוני בהגדרת איכות הסביבה העירונית. העצים נותנים צל, מייצרים לחות, סופחים מזהמים, מהווים בית גידול ומקנים לעיר איכות ויזואלית ומרגוע מהנוף הבנוי.

השפעתם החיובית של עצים על הסביבה הבנויה הוכחה אמפירית במאות מחקרים. כתוצאה מכך מושקעים בעשורים האחרונים משאבים הולכים וגדלים במחקר ובטיפוח של יערות עירוניים ברחבי העולם . סוגיה מרכזית בתחום זה עוסקת במרחב המחייה הדרוש לעצים בעיר לצורך שגשוגם . רחובות וכיכרות העיר לעולם לא יציעו לעץ בית גידול שווה באיכותו לבית גידולו הטבעי. לצורך קיומו בעיר, על עץ הרחוב לגדול במרחב מצומצם, עמוס לחצים ומזוהם, בסביבה רווית תשתיות ותנועה. מחקרים מצביעים על כך כי במהלך 30-40 השנים האחרונות ניכרת צניחה באחוזי ההצלחה של עצי רחוב. אורך החיים הממוצע של עצי רחוב חדשים בערים רבות בעולם עומד על בין 7-25 שנה .

בהרצאתו יציג שחר צור סקירה של סוגיי ת עצי הרחוב בישראל מנקודת מבט הבוחנת את איכות מרחב המחייה הניתן לעצים, וכן יציג מהלכים בהתהוות לשיפור מרחב המחייה ומתודות הנטיעה בערי ישראל .

 

 

 

אודות המרצה:

אדריכל נוף שחר צור , BLA, MSC בוגר תואר ראשון ושני באדריכלות נוף, הטכניון חיפה. בעל 16 שנות ניסיון במשרדים מובילים בארץ ובחו"ל. במשך 7 שנים עבד שחר במשרד ההולנדי west8 ברוטרדם ולקח חלק במגוון רחב של פרויקטי תכנון בינלאומיים זוכי פרסים, ביניהם תכניות האב לקו החוף של העיר טורונטו, פארק הנהר במדריד וקירוי ה 30 - M , הפארק על הגוברנורס איילנד במנהטן ועוד. בשנת 2012 שב שחר לישראל והשתלב בתכנון במגוון פרויקטים בדגש על קיימות עירונית, במסגרות שונות. ב- 2013 הקים את סטודיו צורא יחד עם אדריכלית הגר צור . שחר מרצה מצטיין בטכניון זו השנה חמישית ברציפות . מחקרו בנושא מרחב המחייה של עצי רחוב בישראל זכה לפרסום רב ומהווה תשתית למסמכי מדיניות של גופים ציבורים ופרטיים

"נופי עלות-תועלת". ד"ר רועי קוזלובסקי

Landscapes of calculation: The design agency of methods of assessment at the Ayalon project

Assessment techniques such as cost-benefit analysis influence which projects get approved and how they are designed and implemented. Therefore, they have a considerable influence on the materiality, performance and reception of infrastructural landscapes. The paper analyses the dynamic interaction of assessment techniques with other forces and modes of knowledge that produce the built environment using the case study of the Ayalon Project in Israel. The project transformed a seasonal river into a depressed urban expressway, railroad, and flood control facility. The research opens the ‘black box’ of cost-benefit, multiple-criteria analysis and risk assessment to reconstruct the complex chain of decisions that shaped the regulation canal, whose periodic flooding is regarded as a national scandal. Its main conclusion is that the recursive activation of these portable techniques contributed to the Ayalon’s unstable performance and landscape singularity. 

"תכנון להשכרה ארוכת טווח בישראל: גישות, רעיונות ושחקנים". ד"ר דקלה יזהר

תכנון להשכרה ארוכת טווח בישראל: גישות, רעיונות ושחקנים

דקלה יזהר

ההרצאה תתייחס לניסיונות האחרונים של ממשלת ישראל לפתח יוזמה מאורגנת לדיור להשכרה ארוכת טווח. יוזמה זו הינה חלק ממעורבות מחודשת של הממשלה בתחום הדיור בתגובה למשבר הדיור ולמחאת 2011. בישראל, כמו במדינות אחרות הובילו משברי הדיור בעשור האחרון לגיבוש ופיתוח מודלים שונים של דיור בר השגה - למכירה והשכרה. אולם בניגוד למדינות אחרות, בישראל אין מסורת של שוק שכירות ממוסדת וממשלת ישראל עודדה באופן היסטורי בעלות על דיור, דרך תכנון, חקיקה ומדיניות.  שכירות בישראל נתונה כמעט לחלוטין לשוק חופשי ומנוהלת עם מינימום רגולציה. הניסיונות הממשלתיים העכשוויים לפתח דיור להשכרה ארוכת טווח כוללים הקמת גוף מוסדי אחראי ליוזמה ותיאום הפעילות בתחום, כולל ניסוח מודלים שונים של תכנון, מימון, שיווק ובנייה. עם זאת, ניסיונות אלה הובילו להתנגדויות משמעותיות מצד שחקנים שונים בתוך הממסד ומחוצה לו.

המחקר בוחן את האופן בו מתפתח תחום השכירות בישראל בעשור האחרון. אנו קוראות את התהליך כטרנספורמציה וארגון מחדש של זירות ושחקנים, כולל מוסדות ממשלתיים, בנקים, יזמים וקבלנים, מומחים, ארגונים חברתיים והציבור. היוזמה המאורגנת לדיור להשכרה כחלק ממערך כולל של פיתוח דיור בהישג יד - משנה את יחסי הגומלין בין מדינה אזרחים ושוק. שיח התקשורת, אנו טוענות, לא רק משקף את יחסי הכוח המורכבים אלא גם מעצב אותם. המחקר מתבסס על ניתוח ניירות מדיניות כמו גם על ניתוח של הסיקור בנושא בעיתונים היומיים ובמדיה האלקטרונית. מתודולוגיות איכותניות וכמותניות שימשו לניתוח אלפי פריטי מדיה תוך התמקדות בדרך בה השתנתה מערכת הדיור בישראל בין השנים 2013-2018. ההרצאה תציג את יחסי הגומלין בין רעיונות וקונפליקטים בין שחקנים בתהליך הטמעת התכנית.

ד"ר דקלה יזהר היא אדריכלית, מרצה וחוקרת (B. Arch, M.sc Ph.D), עבודתה מתייחסת להיבטים סוציו-תרבותיים של מגורים. כיום דקלה היא עמיתת מחקר במסלול פוסט-דוקטורט בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתקיים במסגרת מחקר רחב הקף הבוחן את הקשר בין תכנון ותקשורת בהובלתה של ד"ר טליה מרגלית.  

 

"בין שתי מודרנות: רג'א רייס, מארמון נצרתי עות'מאני לפרוייקט יחידות דיור להשכרה בחיפה". אדריכל אדיב נקאש

בין שתי מודרנות: רג'א רייס, מארמון נצרתי עות'מאני לפרויקט יחידות דיור להשכרה בחיפה

Between two Modernisms: Raja Rais, from an Ottoman Nazarene Palace to rent apartment project in Haifa

אדיב נקאש אדריכל ומתכנן ערים

תקציר

מסע החיפוש האינטלקטואלי שלי התחיל משאלות רבות, שעליהם לא היה בנמצא תשובות ברורות במהלך הקריירה המקצועית שלי בתחום התכנון והבניה בישובים הערביים בארץ. שאלות כגון:  האם סגנון הבניה ותכנון הערים המודרניים מקובלים בחברה הערבית בארץ והאם היה אי פעם תקדים לכך. מה עם העיר והעירוניות מההיבט הרחב של חברה, כלכלה ותרבות?  והאם מונח שגור במציאות התכנונית היומיומית בישראל דהיום כמו "בנייה רוויה" הוא עניין ישים ומקובל בחברה מסורתית שבדרכה לעירוניות וכיום נמצאת בתהליך סמי עיור מתקדמים.

הניסיון לקבלת מענה לשאלות הנ"ל שאב אותי מיד למחקר היסטורי אדריכלי אשר דרך מקרה בוחן אחד אפשר להבין היבטים שונים שיכולים לתת תשובות לשאלות הנ"ל ולו באופן חלקי.

נושא המחקר מהבחינה האקדמית הוא על חיפוש אחרי מודרניזם מקומי שאינו אחד מגווני הקשת של המודרניזם הציוני. מודרניזם שבהמשך המחקר אני מכנה אותו "מודרניזם לבנטיני".

במהלך המחקר על מבנן אחד בחיפה של שנות ה 1930- גיליתי רשתות חברתיות כלכליות, פוליטיות אשר דרכן פעלו אנשים והחליפו ידע ברשתות שלא היו מוכרות בגוף הידע על הבניה הציונית מודרניסטית בארץ ישראל של אותם ימים.

רג'א רייס, יזם ואיש עסקים, בן למשפחה שהגיעה בסוף המאה התשע עשרה לנצרת מלבנון ומיד לאחר מספר שנים עקרה שוב לחיפה, עומד במרכז מקרה הבוחן של המחקר. הוא גדל בבית נצרתי, אחד הארמונות העות'מאנים, הבנייה המודרנית של סוף תקופתם, המרשימים ביותר בנצרת ושקיים עד היום, אביו, סלים רייס בנה את הבית-ארמון, מספר שנים מעטות לאחר שהגיע לעיר כ"פליט" מלבנון והתברג בצורה מרשמיה בשכבת האליטה החברתית כלכלית של העיר באותם ימים. משפחת רייס נהנתה מרשתות קשרים ענפה, מורכבת ועשירה עם כוחות רבים שהיו באזור, עם הטמפלרים, משפחת סורסוק, הפקידות הבריטית הבכירה בתקופת המנדט בארץ ישראל ולבסוף עם מוסדות הקשורים לתנועה הציונית.

אקורד הסיום של משפחת רייס, של רג'א בפרט, בארץ ישראל היה הקמת מקבץ בתים להשכרה אותו הקים במימון ממכירת אדמות "שטה" – בית השיטה של , Garden Mansions ""ארמונות הגןהיום בשטח של אלפי דונמים עבור הכשרת הישוב. להקמת הפרויקט הוא השתמש, תחילה, בידע מתוך רשת אנשי מקצוע הטמפלרים בתחום התכנון העירוני וחלוקת קרקעות והמשיך ברשת ידע אדריכלי שהגיעה u1502 מצרפת דרך ביירות באמצעותו של אדריכל העל הלבנוני של אותם הימים, אנטון ת'אבת אשר למד הנדסה אזרחית באוניברסיטה הישועית בבירות ולאחר מכן (1926) נסע לבוזאר שבפריס ולמד ובהמשך התמחה במשרדו. Auguste Perret ארכיטקטורה אצל האדריכל אוגוסט פרההאדריכל ת'אבת היה גם אינטלקטואל נחשב בחוגי התרבות בלבנט והאמין במודרניזם ובארכיטקטורה ככלי לשנוי חברתי ופוליטי על ידי הנהגת אדריכלות ניסויית תוך שימוש באלמנטים של בנייה מתועשת ובטון מזוין. רוחו הניסויית של פרויקט ארמונות הגן הופכת אותו לדוגמה מרתקת לחקר שני נושאים: הכוחות שיצרו את המודרניזציה של חיפה, פלסטינה/א"י והמזרח התיכון; וניצולו של הפרויקט המיועד למגורים כמעבדת מחקר לייצורו של סגנון אדריכלי חדש ומודרני, אותו אני מכנה "לבנטיני".

מודרניזם זה אינו מוגדר באמצעות מאגר סגור של מאפיינים צורניים. נהפוך הוא, המאפיינים הצורניים השונים של אותם בניינים שלא עומדים בקנה אחד עם "מורשת הבאוהאוס" או עם "בית החלל המרכזי" מאפשרים לפי מתודה זו לעקוב אחר השפעות שונות שהצטלבו בחיפה בתקופת המנדט הבריטי. הביטוי המובהק ביותר לאדריכלות מודרנית בפרויקט אחוזות הגן, הנובע מהתוצאות הבולטות של תהליכים וטכנולוגיות אלו, הוא קרניז, דק ורחב, המרחף מסביב לבניין, ומעניק לו מראה מודרניסטי מובהק וייחודי. ארמונות הגן אכלסו, בין היתר, את הקונסוליות של מצרים, בלגיה וסוריה, ודרו בהם הנסיך אגא ח'אן, פקידים בריטיים, אנשי צבא ונחתים, וכן פקידי חברת הנפט העיראקית.

 

אודות המרצה

אדיב נקאש – אדריכל ואורבניסט                                                                                  

אדריכל ומתכנן ערים (הטכניון 1982 ) ומומחה לשימור אדריכלי מהמרכז הבינלאומי לשימור ושיקום נכסי תרבות - ICCROM Roma מאז 1990.

מילא מספר תפקידים ציבוריים, אדריכל העיר ומהנדס הועדה לתכנון והבנייה, עיריית נצרת, יועץ מקצועי של הכנסת בתכנון ובנייה בחברה הערבית בארץ, וחבר במספר ארגונים לאומיים ובינלאומיים.

ב- 28 השנים האחרונות הוא הבעלים של החברה הפרטית שלו לתכנון אדריכלי ואורבני, שבסיסה במשך שנים רבות היה בנצרת והיום בחיפה.

זה עתה סיים את עבודת ה- M.Sc באדריכלות ועיצוב אורבני בטכניון, חיפה על מודרניזם לבנטיני.

תחום עבודתו העיקרי הוא תכנון ובנייה ביישובים באזור חיפה והצפון, מבני ציבור, תכנון שכונתי, תכנון אב ושימור אדריכלי ועירוני.

השתתף במספר כנסים ותערוכות בינלאומיות ולאומיות ביניהם הביאנלה של ונציה 1995, ערי המורשת העולמית באבורה פורטוגל 1997, MESA 2014 בוושינגטון די.סי. והרצאות רבות באוניברסיטאות שונות בהן הרווארד ומישיגן.

"עיתוני הנדל"ן ושיח התכנון בישראל". ד"ר טליה מרגלית

עיתוני הנדל"ן ושיח התכנון בישראל

ההרצאה תציג מחקר המנתח את שיח התכנון בתקשורת העכשווית בישראל, לנוכח התגברות הכיסוי העיתונאי של תכניות ועניני תכנון בשנים האחרונות.  עיקר הפרסומים מופיעים בעיתונות הנדל"ן- המודפסת וברשת, והמחקר בא לבדוק האם הם מדגישים את הצדדים הכלכליים של תכניות ומהלכי תכנון, מגבירים את הדמוקרטיה התכנונית, מאתגרים את המערך התכנוני תוך הצפת נושאים, קולות, דעות ושאלות חדשים, או שותפים לנטיות הניאו ליברליות המוכרות של מערכת התכנון. בהרצאה אציג דיון תיאורטי משווה בין שיח עיתונאי- ותכנוני, פיתוח של מתודה להשוואה בין שדות השיח וממצאים ממאמר המשווה את דיוני התכנון- והכיסוי העיתונאי במקרה של תמ"א 38.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive