קולוקוויום

סמסטר ב' תשפ"ג

ימי חמישי 12-14
בניין ווב 101

27.04.23 בשעה 12:00

אדר' טליה לוי

ביה"ס לאדריכלות, אונ' תל אביב

אדריכלות רפלקסיבית: הגריד כאמצעי לשיבוש אדריכלי

החוויה של סביבה בנויה היא שגורמת לנו להיות מודעים, להבין ולתפוס אותה. אני מאמינה שהיחס של אדם לאדריכלות דומה ליחסי רקע, כפי שהוגדר על ידי דון איידי. יחסים המאפיינים את הקשר שלנו למכשירים טכנולוגיים שמקיפים אותנו כל הזמן ומשפיעים על הסביבה שלנו כמו תאורה מלאכותית, מכשירים אלקטרוניים ועוד. אנו מזהים טכנולוגיה אך איננו מודעים לה עד לרגע בו היא נדלקת או כיבויה, ובמיוחד כאשר היא מתקלקלת. ביטול יחסי הרקע להם אנו מצפים כאשר אנו חווים את המרחב הבנוי, גורם לנו לתפוס אותו כאובייקט, כחומר. לאחר מכן, החלל אינו מתפקד עוד כרקע לפעילות ואירועים יומיומיים. הוא מקבל את מלוא תשומת הלב שלו כאובייקט או כרעיון.

תוך שימוש בנקודת המבט הפנומנולוגית ובעיקר באמצעות התיאוריה של היידגר ואיידי, אבחן את קיומם של ביטויים רפלקסיביים באדריכלות על ידי מערכת הגריד. הגריד הינו חלק בלתי נפרד מתהליך התכנון והבנייה מתחילת ההיסטוריה של האדריכלות והוא קיים בכל קיר לבנים, פתחי חלונות בחזית ובבלוק העירוני. במחקר אציג את התפתחות הגריד כפעולה ליצירת סדר וארגון מרחבי, את האופן שבו הוא משמש קו מנחה במהלך תכנון אדריכלי ואתאר כיצד אלמנט שנועד לארגן הופך לכלי משבש. במילים אחרות, איך שיבוש הגריד הופך לאסטרטגיית התכנון ומשמש ככלי בידי האדריכל להביע את כוונותיו ולהסב את תשומת ליבנו לאובייקטים שנעדרים מתפיסתנו חלק גדול מהזמן.

ההתנהלות הקבועה והיומיומית במבנים אדריכליים שנדרשים לענות על כל הצרכים שלנו מייצרת תפיסות לגבי כל אלמנט שנקשר באדריכלות החל מידית הדלת וכלה במבנה שעוטף אותנו או נמצא לצידנו. לדוגמה, מיקום העמודים במבנה נקבע בדרך כלל כדי לענות על צורך קונסטרוקטיבי ולכן, הרעיון של עמוד כאלמנט התומך במבנה נותר גם כאשר מיקומו של העמוד לא נדרש מסיבות קונסטרוקטיביות. כלומר, התפיסה שלנו כלפי העמוד כאלמנט קונסטרוקטיבי נותרה גם כאשר זהו לא תפקידו הלכה למעשה. כפי שאנחנו מצפים לתפקיד הקונסטרוקטיבי של העמוד, כך אנו מצפים לתפקיד מחולל הסדר והארגון של הגריד.

המאפיין הבולט ביותר של הגריד הוא החלוקה למקטעים בקצב כזה או אחר, קצב שתורם לנו לקרוא את הגריד כמערכת. לכן, אנחנו נשים לב בקלות יחסית לכל חריגה בקצב שתפריע לנו לקרוא את הגריד באופן שציפינו לו. המקצב הסדור והמוגדר שמאפיינים את הגריד טומנים בחובם גם את הפוטנציאל לשבש אותו. והשיבוש, בתורו, מביא את המרחב האדריכלי למודעות שלנו. כך שהשינוי התפיסתי מתבצע פעמיים, ראשית באופן בו אנו תופסים את הגריד כגורם היוצר סדר; ואז באופן שהיינו מצפים להשתמש בחלל המאופיין בו. בכך, הגריד הופך לגורם שנתון בידי היוצר והמתכנן ככלי הקורא לתשומת לבנו ומביא לשינוי תפיסתי.