כנס מאה

את הכנס, ששמו "המאה הבאה בסימן של קיימות", יזמה עיריית תל אביב בשיתוף בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב והוא יתקיים במשכן לאמנויות הבמה בעיר. ישתתפו בו אדריכלים, מתכנני ערים, סוציולוגים, אישי ציבור ומומחים בתחומים אחרים מישראל ומחו"ל, שידונו בדמותה של תל אביב מהיבטים אדריכליים, אקולוגיים, חברתיים-דמוגרפיים וכלכליים, תוך השוואה והפקת לקחים מניסיונן של ערים אחרות בעולם בתחומים הללו. עלות האירוע נאמדת בכמיליון שקל מתקציב מינהלת ה-100. 

אורחי הכבוד בכנס יהיו האדריכלים שיגורו באן מיפאן, המתמחה בטכנולוגיית בנייה בגלילי נייר, ויקוב ואן רייס ממשרד MVRDV בהולנד, העוסק במחקר של תכנון בתנאים של צפיפות. השניים גם ישתתפו בצוות השופטים בתחרות תכנון רעיונית במסגרת הכנס ובה מתמודדים סטודנטים מ-12 בתי ספר לאדריכלות בישראל ובחו"ל. אלה התבקשו להציע מודלים לתכנון בר קיימא לתל אביב, תחת הכותרת "מעיר גנים לעיר אקולוגית, תל אביב-יפו 2059". לזוכי התחרות יוענקו פרסים תרומת משפחת עזריאלי ועבודותיהם יוצגו על ביתנים מתנפחים בתערוכה ברחבת המשכן במשך שבוע החל בפתיחת הכנס. 

אופי הכנס ותכניו גובשו בעצה אחת עם צוות היגוי מטעם העירייה. היועץ האקדמי של הכנס, האדריכל ד"ר ערן נוימן מאוניברסיטת תל אביב, מסביר כי "הרעיון היה שאין טעם להיתקע שוב בכנס כזה בענייני שימור. אמנם יש לתת כבוד להיסטוריה של האדריכלות בתל אביב, אבל צריך גם להתחיל חשוב לאן העיר הולכת. הקיימות - או תכנון בר קיימא - היא נושא מרכזי בשיח המקצועי האדריכלי והתכנוני ובסדר היום הציבורי וראוי שתל אביב תאמץ אותה ברצינות. הרעיון שלנו היה לא להצטצמם במעגל המקצועי הצר, אלא לפתוח את הנושא להקשרים רחבים יותר, ומכך נגזרה והתגבשה תכנית הכנס". 

במושב שיעסוק בהיבט האדריכלי של דמותה העתידית של תל אביב יידונו סוגיות כגון בנייה ירוקה ואקולוגית מול בנייה מתועשת ומודרנית, איזה סגנון אדריכלי חשוב לעיר והנושא הנצחי של שימור מול פיתוח. דובר מרכזי יהיה ברנדון האו מבריטניה, אדריכל בכיר במשרד פוסטר, ממשרדי האדריכלים הגלובליים הגדולים בעולם, הנחשב למוביל באדריכלות ובבנייה ירוקות. מחלקת השימור בעיריית תל אביב תציג בהקשר הזה את מדיניות השימור בעיר לה הבר בצרפת, המתלבטת, בדומה לתל אביב, בין פיתוח מואץ ובין שימור חלקי העיר ההיסטוריים והמודרניים. 

קו החוף של תל אביב. מתחילים להתכונן לשנת 2025, לשנת 2059 - וגם לשנת 2109 

בהיבט הכלכלי יתמקדו הדוברים באיזון שבין ההתפתחות הכלכלית של תל אביב ובין ערכיה האקולוגיים, ויחד עם זאת - כיצד יש לשמור על העיר כבירתה הכלכלית של ישראל. מעיר המדבר ההיפית-אקולוגית ארקוסנטי שבאריזונה, ארצות הברית, יבוא לכנס ג`ף סטיין מקרן קוסנטי, שינחיל לתל אביב פרק בהישרדות במדבר - הרצאה שמצטיירת כקוריוז של הכנס. בהקשר החברתי-דמוגרפי יועלו בכנס שאלות על שמירת הפלורליזם החברתי-תרבותי הייחודי של תל אביב-יפו ועל בניית העיר העתידית תוך שמירה על מרקם האוכלוסייה בתל אביב של המאה הבאה. ואלה רק חלק מהדיונים. 

לסיכום הכנס יתקיים סימפוזיון בהנחיית מהנדס העיר, האדריכל חזי ברקוביץ, על "חזון תל אביב 2025". יידונו בו השאלות כיצד תיראה תל אביב בעוד 15 שנה, כיצד מיישמים את השינויים הצפויים, אילו פתרונות ישנם לסוגיות הקריטיות שעלו בדיונים בנושאי תחבורה, מרקם האוכלוסייה, צפיפות, קיימות וסביבה, מיחזור ואקולוגיה, כלכלה בת קיימא, תשתיות ומבנים חדשים, גנים בעיר ותרבות הפנאי כמנוף להתחדשות עירונית. כמו כן יוצגו תכניות בנייה עתידיות לעיר מפי המופקדים עליהן. 

שאלה שראויה לעלות לסדר היום עוד לפני פתיחתו של הכנס היא כיצד נעדר מסדר היום הדחוס, המסקרן בחלקים רבים שלו, כל ביטוי לפלורליזם התל-אביבי שיוזמי האירוע מתהדרים בו. מרשימת המשתתפים הארוכה נפקד מקומם של פעילים ומתכננים קהילתיים וחברתיים ואין בה אפילו נציג אחד לרפואה של יפו הערבית, שנותרה שוב כסרח עודף מהצד השני של המקף בביטוי תל אביב-יפו. 

מהכנס נעדרים גם קולותיהם של עמותות וגופים לא ממשלתיים לזכויות בתכנון ולתכנון מסנגר הפועלים באזורים מוחלשים של תל אביב, ואין זכר לגישות אלטרנטיוויות לתכנון. למרבה האירוניה, דרום תל אביב תיוצג בכנס על ידי יזם הנדל"ן אלון קסטיאל, שידבר על תרבות הבילוי באזור ויסביר "למה בדרום". 

"כנס המאה" היה יכול להיות הזדמנות לתיקון ולחשבון נפש, ומן הראוי היה לקיימו ביפו או בדרום תל אביב, ולא במשכן המצועצע לאמנויות הבמה במרכז העיר. נדמה שהבחירה להפליג לעתיד הרחוק מסמנת דווקא שביל בריחה. ישנם עוד כמה דברים לעשות ולדבר עליהם בתל אביב לפני המאה הבאה, אז רבים מבין הדוברים והרואים למרחוק כבר לא יהיו בסביבה כדי לפרוע את השטרות או לתת את הדין.