אורי גרשט, הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013

אורי גרשט, הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013. צילום: דניאל חנוך
אורי גרשט, הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013. צילומים: דניאל חנוך

אורי גרשט (נ' 1967)

הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013

עבודת וידיאו ב־14 ערוצים

 

"הראשון לצחוק" של אורי גרשט הוא מיצב וידיאו ב־14 ערוצים, ובו נראים זוגות ילדים המשחקים יחד את המשחק "מי צוחק ראשון". התקשורת הבלתי מילולית בין הילדים, ניסיונותיהם להישאר רציניים ולכבוש את צחוקם, היותו של הצחוק פעולה "מדבקת", השחרור שאנו חשים כאשר אנו צוחקים יחד – כל אלה משתקפים בעבודתו העדינה ומרחיבת הלב. ב-2013 גרשט צילם תלמידים מבית הספר היהודי־ערבי בנווה שלום ברגעים אינטואיטיביים ומשחקיים, ומבלי שנוכל לזהות את השיוך החברתי שלהם. עם אנושיות בסיסית, לא־שיפוטית, גרשט פותח נתיב להתקרבות באמצעות כוחו המאחה של הצחוק. עבודתו "הראשון לצחוק" מבקשת מאיתנו להשהות את ההטיות החברתיות שלנו ומעניקה לנו, במציאות הקשה של ישראל שלאחר השבעה באוקטובר, הזדמנות למחשבה מחודשת על הכוח המחבר של תחושת הביחד.  

 

לאחרונה ראה אור הרומן הראשון של גרשט, "השמיים של חאם", המתאר מערכת יחסים קרובה ואוהבת בין קוף שימפנזה, שמאומן להיות הקוף הראשון שטס לחלל, ובין ברדלי, האדם שמאמן אותו. הספר מציף מוסכמות ודעות קדומות לגבי מערכות יחסים בין אדם וחיה ומושג האהבה ועוסק בעיוורון האנושי האכזרי במרוץ לעבר ה"קִדמה". ברומן מרגש זה ניכר העיסוק בתחושות של חוסר אונים, כאב מול סבלו של האחר, בדידות, גבולות האנושיות והיכולת להזדהות ולחוש קִרבה. כך, גם במדיום הטקסטואלי, גרשט מרעיד את מיתרי הנפש ומפגיש אותנו עם אתגרי האמפתיה האנושית ב־2024. 

 

 אורי גרשט, הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013. צילום: דניאל חנוך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

أوري غيرشت (مواليد 1967)

من يضحك أوّلًا، 2013 (First to Laugh)
عمل فيديو في 14 قناة

 

"من يضحك أوّلًا" لأوري غيرشت هو عمل فيديو موزع في 16 قناة نشاهد فيه أزواجًا من الأطفال يلعبون سوية لعبة "من يضحك أوّلًا". تنعكس في عمله الرقيق الذي يوسّع من سعة القلب لحظات فريدة: التواصل غير اللفظي بين الأطفال، محاولاتهم في الحفاظ على جديتهم وكبح ضحكاتهم خصوصًا أن الضحك معدٍ، والتحرر الذي نشعر به عندما نضحك معًا. في 2013، صوّر غيرشت طلابًا من المدرسة اليهودية العربية في واحة السلام (نيفي شالوم) ووثّق لحظات حدسيّة ومرحة دون أن نتمكن من تحديد انتمائهم الاجتماعي. بإنسانية أساسية خالية من الأحكام، يفتح غيرشت طريقًا للتقارب من خلال قوة الضحك الموحّدة. عمله "من يضحك أوّلًا" يطلب منا التخلي عن تحيزاتنا الاجتماعية ويمنحنا، وسط واقع صعب يعيشه المجتمع الإسرائيلي بعد السابع من أكتوبر، فرصة لإعادة التفكير في القوة التي تربطنا وتمنحنا شعور الجماعة.

 

نُشرت مؤخرًا رواية غيرشت الأولى بعنوان "سماء هام"، حيث يصف فيها العلاقة الوثيقة والمحبة بين الشمبانزي، الذي تم تدريبه ليكون أول قرد يطير إلى الفضاء، وبرادلي، الشخص الذي يدربه. يتناول الكتاب الأعراف والأحكام المسبقة المتعلقة بالعلاقات بين الإنسان والحيوان ومفهوم الحب ويتناول العمى الإنساني القاسي في السباق نحو "التقدم". في هذه الرواية المثيرة يبرز الانشغال بمشاعر العجز والألم تجاه معاناة الآخرين والوحدة وحدود الإنسانية والقدرة على التعرف والشعور بالقرب. وهكذا، حتى في الوسيط النصي، يحرك غيرشت أوتار القلوب ويجمعنا مع تحديات التعاطف الإنساني في عام 2024.

 

אורי גרשט, הראשון לצחוק (First to Laugh), 2013. צילום: דניאל חנוך

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>