קלייר מאראטייה ויד מישל קיקואין

מישל קיקואין (1968–1892)  מהבולטים בציירי אסכולת פריז, נולד בגומל (בלרוס) למשפחה יהודית. לאחר לימודים בוילנה, עבר לפריז ב-1912 והשתלב במהרה בסצנת האמנות המקומית, לצד אמנים יהודים כמו סוטין, שאגאל וליפשיץ. ציוריו הושפעו בתחילה מסזאן ופיסרו, ובהמשך פיתח סגנון אישי המבוסס על צבע עז, רגש ומחוות חופשיות של מכחול. יצירתו מבטאת שילוב בין אקספרסיביות ציורית לחוויית קיום יהודית-מזרח-אירופית טעונה. קיקואין הציג בגלריות ובסלונים החשובים בצרפת ובחו"ל, ובשנות ה־50 ביקר גם בישראל. עבודותיו כללו נופים, דיוקנאות וטבע דומם, מתוך שאיפה לתאר את תחושת ההתמזגות עם העולם ולא רק את מראהו החיצוני.

"יד מישל קיקואין" הוקמה בשנת 2004 בצמוד לגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, בתרומתה של בתו, קלייר מאראטייה ז"ל, לזכרו. האגף כולל חלל תצוגה, אודיטוריום וכיתות לפעילות אקדמית ואמנותית. עם פתיחתו, נתרם לאוניברסיטה אוסף של 40 מעבודות האמן.

בין השנים 2008–2015 יזמה קלייר מאראטייה פרס שנתי לאמן ישראלי מצטיין בציור, שהוענק במסגרת חבר הנאמנים. בין הזוכים: מאיה כהן לוי, רות דורית יעקובי וגלעד אפרת.