הצגה | פרויקט "נימוסי שולחן"

המתכון / קפה ועוגה

מאת: ז'אנין וורמס 

 

הצגה: המתכון / קפה ועוגה, מאת: המחזאית ז'אנין וורמס

בימוי: לירון לובל

תרגום ונוסח הצגה: יוסי גולד

עיצוב תפאורה ותלבושות: מאיה בבילה

בהשתתפות (תלמידות החוג לאמנות התיאטרון): ירדן אנדולט | נועה ירקוני | שירי לוטן-פישר | נטה לויט | עדן שושני

דרמטורגיה "המתכון": ויקטוריה מנשרוב

דרמטורגיה ועריכת תרגום "קפה ועוגה": ויקטוריה מנשרוב ומרדכי קטן

ע. במאי: אורי גולעד  |  מפיקה: מעיין מיכל חמו

 

 

 

התיאטרון הקולינרי של ז'אנין וורמס

ד"ר שרון אהרונסון-להבי 

 

במסגרת פרויקט "נימוסי שולחן" בגלריה האוניברסיטאית עולים שני מחזות "קולינריים" של המחזאית הצרפתייה ז'אנין וורמס (Jeannine Worms), שנולדה בבואנוס איירס ב-1923 ונפטרה בפריז ב-2006. שני המחזות הם: "המתכון" (La Recette, 1983) ו"קפה ועוגה" (Le Goûter, 1971).

 

וורמס היא מחזאית, סופרת והוגה אשר יצרה ופעלה בצרפת והשתייכה למילייה של מחזאים מוכרים כמו אז'ן יונסקו וז'אן קוקטו. במחזותיה הקולינריים (Pièces culinaires), אסופה הכוללת את "המתכון" ואת "העוגה הגדולה," כמו גם במחזות "קפה ועוגה" או מחזות דקה (מחזות קצרים מאד) כגון "המלח" ו"תפוחים ואגסים", האוכל אינו רק נושא אלא בעיקר מטאפורה ומטונימיה של הביקורת החברתית של וורמס בנושאי מגדר, מעמד, והתנהגות והתנהלות בינאישית. העמדה האירונית והביקורתית במחזותיה מושגת באמצעים קומיים, במבנים דיאלוגיים שנונים ובמתח הקיים בין מבניות דרמטית לוגית לבין יסוד גרוטסקי שמציף את ההתרחשות הדרמטית בפעולות שחורגות מן הדקורום וההיגיון. כך, מעשה פשוט כמו בישול ארוחת ערב יכול להפוך לאירוע החושף פוטנציאל אנושי אלים, וביקור שגרתי של אחר הצהריים בבית קפה הופך פעולה יומיומית כמו פטפוט על קפה ועוגה למרחב טעון שבו השפה נדמית כמאבדת את משמעותה ככלי לתיווך רעיונות הגיוניים, ומאפי פטיסרי אלגנטיים הופכים לסמל לתסכול, רכילות ומאבקי כוחות.

 

מחזותיה של וורמס עוסקים בנשים ונשיות אולם היא מבטאת בהם עמדה מורכבת ולעיתים אירונית כלפי הפמיניזם. ב"המתכון" אלו הן שתי נשים במעמד נמוך שעובדות כקונסיירז', דיירות בבניין משותף העובדות בתחזוקת הבית, וב"קפה ועוגה" אלו הן שתי נשים ממעמד בינוני-גבוה הנפגשות בפטיסרי לבילוי של אחר הצהריים. תוך שוורמס עוסקת בדילמות בחייהן של הנשים היא אינה חוששת מלבקר בו-זמנית את ה"פמיניזם" ולשאול לגבי יכולתן של דמויותיה לממש את עצמן בתוך ההקשר החברתי, תרבותי ומעמדי שבו הן נתונות. כך היא יוצרת דרמה מורכבת אשר הנה פמיניסטית באופן שבו מביאה לידי ביטוי בימתי קול נשי ופעולות המזוהות עם נשיות (למשל בישול או פטפוט) ובו זמנית בוחנת בהומור, אירוניה ואף גרוטסקיות את הסטראוטיפים אותם נהוג לזהות עם נשים ונשיות.

 

המתח במחזותיה של וורמס בין העיסוק הממשי באוכל, בישול ואכילה מתעתע, משום שהמחזות הנם בבחינת משלים חברתיים, אלגוריות, כך שהיסודות המטריאליים שמסומנים דרך האוכל והגוף הינם למעשה מטאפורות בימתיות של התנהגות אנושית. כך למשל, השאלה "מה מבשלים" או "מהו המתכון" מתגלה במחזה לא כשאלה העוסקת בפשטות במרכיבים של מנות, על אף שוורמס מקבלת השראה ממרכזיות האוכל בתרבות הקולינרית הצרפתית, אלא כשאלה שהנה בעלת כוח מיתי אודות מערכות היחסים בין בני אדם, יחסי כוחות, מעמד ועוד.  ב"קפה ועוגה" אמנות הקונדיטוריה הצרפתית וההתעסקות הרבה בה, משקפת את המתח בין עידון ואסתטיזציה לבין יצר, דחף, ותשוקה.  בקשר שיצרה הבימאית, לירון לובל, בין שני המחזות המועלים בערב אחד זה לאחר זה באים לידי ביטוי מעברים בין סגנונות בישול ואכילה (ממלוח למתוק), מעברים מעמדיים, ומעברים בין חלל פרטי לציבורי. השולחן שמהווה פריט תפאורה מרכזי בשני המחזות, בעיצובה של מאיה בבילה, אינו רק הרהיט שעליו שתי הנשים ב"המתכון" מבשלות או שולחן בית הקפה ב"קפה ועוגה", אלא ביטוי בימתי קונקרטי לרעיון המרכזי של פרויקט "נימוסי שולחן" העוסק במשמעויות החברתיות הגלומות במפגש האנושי סביב שולחן האוכל.

 

המחזות "המתכון" ו"קפה ועוגה"  מועלים על ידי תלמידי החוג לאמנות לתיאטרון ותלמידי תכנית המצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה של הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. כחלק מההכשרה האקדמית בתחום התיאטרון ועל פי תכניות ומסלולי ההתמחות שלהם הסטודנטים משחקים, מביימים, מעצבים (תפאורה, תלבושות, תאורה), מפיקים, כותבים תכניות, מייצרים ומפעילים את ההצגות בליווי חונכות מקצועית של הסגל האקדמי של החוג.

 

 

הזמנת כרטיסים

 

 

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive