התערוכה | "קווי הגנה מאז׳ינו, בר־לב ומעבר" | 28.11.2018

קווי הגנה מאז׳ינו, בר־לב ומעבר

גליה גור זאב - אוצרת התערוכה

"עיקרון ההתחמשות שאף מאז ומתמיד להרס ולפירוק, תחילה של גוף האדם והשריון, ובהמשך לפירוקה של החומה שהוקמה להגנתו", כך כתב הפילוסוף פול ויריליו* בעקבות עיסוקו בשרידי הביצורים והבונקרים שנותרו ממלחמת העולם השנייה.

ימיהם של קווי הביצורים הם כימי ההיסטוריה האנושית. הצורך והדחף לבצר טריטוריה כדי למנוע חדירה של ה"אחר" הם עתיקים ואוניברסליים. התערוכה "קווי הגנה" בוחנת את תופעת הביצור בנקודות שונות בהיסטוריה. היא מראה כיצד מבני התבצרות מרשימים וראוותניים נהרסו, נשכחו, נזנחו לחסדיהם של כוחות הטבע ובחלוף הזמן הפכו לאנדרטאות לכישלון, למעין דגם בסיסי של הפחד האנושי.

 

במרכז תערוכה זו מוצגים תצלומים משני קווי ביצורים מפורסמים: קו מאז'ינו הצרפתי, שנבנה ברובו על גבול צרפת־גרמניה לקראת מלחמת העולם השנייה ב־1945, וקו בר־לב הישראלי, שנבנה על הגדה המזרחית של תעלת סואץ לפני מלחמת יום הכיפורים ב־1973. שני הקווים הללו, למרות ההבדלים ביניהם, נצרבו בזיכרון הקולקטיבי ככישלון צבאי מחפיר ונקשרים עד היום עם טראומות אישיות ולאומיות. הצבתם זה מול זה מאפשרת התבוננות מחודשת בהבטחות ובאשליות הכרוכות באקט הביצור ובהתפכחות הנגזרת מקריסתו.

 

קווי ההגנה מותירים בחלוף השנים צלקות בנוף האנושי והטבעי. נוכחותם מטלטלת את מושג ה"נוף", שאינו יכול עוד להיתפס במובנו הקלאסי כ"פסטורלי" וכ"נשגב". תערוכה זו מאפשרת להיחשף, באמצעות מעשה התיווך של אמנים ישראלים ובינלאומיים, למבניהם, למשמעויותיהם ולנוכחותם בנוף של קווי ביצורים, בונקרים, חומות וגדרות. מבטו של הצופה מורגל לראות את קווי ההגנה גם בתצורתם הבנויה וגם בזו ההרוסה, וכך מתגבשת התובנה שכל קו ביצורים מכיל מיום בנייתו גם את יום קריסתו.

 

תצלומי קו מאז'ינו משתייכים לכאורה לקטגוריה של צילום נוף, כאשר מבט נוסף מגלה סימנים להתערבות האנושית שנעשתה בנוף זה. לעומת זאת, תצלומי קו בר־לב צולמו בזמן אמת כתצלומי עיתונות. קטגוריות אלה ונוספות נפרמו בתערוכה ונאספו מחדש תחת קורת גג אחת של צילום אמנות. התערוכה מאגדת אופני עשייה נוספים: סרטי טבע המתארים את בעלי החיים לצדי גדר ההפרדה הישראלית, צילום עיתונות המתעד את תהליך בניית החומה בין ארצות הברית למקסיקו, כמו גם סרט קולנוע דוקומנטרי המשלב קטעי ארכיון וראיונות אישיים. לכל אלה מתווסף מיצג המתאר תהליך פרידה שמתרחש על גבי החומה הסינית, המשקפת במשמעויותיה המרובדות תהליכי התמרה במערכת יחסים זוגית.

 

בתערוכה כלולים תצלומים שבהם קיימת נוכחות אנושית ותצלומים המתארים את תוצאות ההתערבות האנושית בנוף. במציאות בני האדם ממשיכים את חייהם לצד ובין שרידיהם של קווי ההגנה ההיסטוריים. התערוכה מתחקה אפוא אחר שורת האופנים שבהם הקווים מתפקדים ואחר הסביבות שעליהן הם משפיעים. היא פועלת לחשוף את משמעויותיהם של קווי ההגנה לא רק במישור הביטחוני והפוליטי אלא גם במסגרת שיח היסטורי, סביבתי, נפשי ורגשי.

 

* התערוכה מוקדשת לזכרו של פול ויריליו הצרפתי (2018-1932), שהלך לעולמו בספטמבר בשנה זו – איתו קיימנו שיח מתמשך במשך כל חודשי הכנת התערוכה. ויריליו היה פרופסור לאדריכלות, פילוסוף, אורבניסט ומחשובי ההוגים הצרפתיים של המאה העשרים, מחבר הספר "ארכיאולוגיה של בונקר" (1975). הציטוט לקוח ממאמרו של ויריליו, "המונוליט," סטודיו – כתב עת לאמנות, גיליון מס' 57, אוקטובר 1994.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>