החלון ושברו: אסתטיקה ופואטיקה של חלונות בקולנוע של איליה סולימאן

תקציר ההרצאה:

חלונות מהווים מוטיב מרכזי באסתטיקה ובפואטיקה של רביעיית הסרטים של הבמאי הפלסטיני איליה סולימאן. בראש ובראשונה, השימוש התדיר בחלון מבליט את פעולת ההתבוננות, הצפייה, והעדות; ואת הדינמיקה של כוחות הטמונה באקט הצפייה או בלשמש אובייקט של צפייה. בהמשך לכך, חלונות יכולים לחקות את עמדת העדשה ובכך משקפים את העמדה הרפלקסיבית של הבמאי הפיקטיבי בסרטים אלה. בעקבות פוקו, גיל הוכברג מזכירה לנו כי ראייה יכולה להקנות כוח (ומכאן גם את כוחה של עדשת מצלמה); עם זאת, היא מוסיפה כי שינוי פוליטי והעצמה יכולים לנבוע לא רק מהכוח שמעניקה הראייה אלא מהאפשרות להפוך לבלתי נראה, ובכך, ממניעת ההתבוננות והמעקב. בהתבסס על רעיונות אלה, ההרצאה תבחן את הפואטיקה של חלונות כחלק בלתי נפרד מהדינמיקה של התבוננות ונראות. השימוש בחלונות מקפל בתוכו רעיונות רבים נוספים שייבחנו בהרצאה: הייצוגים השונים של חלונות, והמיקום של הדמויות ביחס אליהם, מגלמים את המורכבויות ואת הסתירות שבלב הסרטים, וביניהם המתח שבין השתייכות/קרבה מול ניכור/הדרה; עמדה אקטיבית לעומת עמדה פסיבית; חשיפה (שקיפות) וביטחון (שנובע מהיותו סוג של מחסום). נראה כיצד חלונות, שמהווים בדרך כלל אלמנט בנאלי בחדרים ובבניינים, הופכים בסרטיו של סולימאן לדימוי מרכזי של שפתו הקולנועית, דרכו הוא מתאר את האופן שבו הוא בוחן קשרים בין אנשים ובין עמים, והאופן שבו הוא רואה את העולם ואת מקומו בתוכו, כפרט, כאמן וכפלסטיני.

על המרצה: ד"ר אריאל שיטרית

ד"ר אריאל שיטרית קיבלה את הדוקטורט מהרווארד ב-2007. מרצה לספרות ערבית וקולנוע ערבי באוניברסיטה הפתוחה ובבית ספר לקולנוע ע"ש טיש; היא פרסמה מחקרים רבים על שני תחומים נושקים אלה. הספר הראשון שלה A Poetics of Arabic Autobiography: Between Dissociation and Belonging יצא לאור ב-2020. הספר השני שלה הוא אחרי מלחמה: קריאות בספרות פלסטינית וספרות ישראלית, נכתב ביחד עם יעל דקל, וייצא לאור השנה.

 5.5.25 |  18:15-19:45 | בניין מקסיקו, חדר 213