דוקטורנטים -ד"ר דפנה מהרשק
"מזרקות ציבוריות ברומא כאמצעי תעמולה במאות השש-עשרה והשבע-עשרה"
מנחה: ד"ר תמר צ'ולקמן
המזרקות הציבוריות, שנבנו בחסות האפיפיורים ברומא במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, נועדו למעשה, לתפקד בדרך דומה לשלטי החוצות של ימינו אנו ולהפיץ מסרים לקהל היעד שלהם. בדרך זו נועדו המבנים, על דימוייהם והקדשותיהם, לחזק את מעמדו של האפיפיור, לבסס דוגמות כנסייתיות, ולפאר את מעמדה של הכנסייה הקתולית כעליונה על זו הפרוטסטנטית, כחלק ממאבק הכנסייה ברפורמציה וכחלק מהחלטות ועידת טרנטו. היה זה, בפועל, מסר תעמולתי לכלל קהל הצופים והמשתמשים במזרקה, בין אם היו אלו עולי הרגל או תושבי העיר, אנשי דת או סוחרים, עשירים או עניים, מלומדים יודעי קרוא וכתוב, או הנבערים מדעת – כולם, כעובר האורח המודרני, נחשפו למסר ולתעמולה הגלומים במזרקה, אם בשל מיקומה ואם בשל תיפקודה כמקור מים חיים.
מיקום המזרקות במרחב העירוני, היווה חלק בלתי נפרד מהמסר הגלום בהן. יתרה מזו, מיקומן ועיצובן הסיטו את תשומת לב העוברים והשבים משאון העיר והמולתה, עד לכדי התקרבות אל המזרקה, השתהות, התבוננות, והתעמקות בה. הדימויים השונים על פני המזרקות נבחנו, לאו דווקא, בהתאם לסדר נרטיבי, אלא בהתאם לסדר התגלותם לעובר האורח ההולך ומתקרב למזרקה. רמת החשיפה של דימויי המזרקה בפני הקרב ובא אליה הכתיבה סדר צפייה הנשען על ראייה מרחבית, בין הנראה למרחוק לבין הנראה מקרוב. לפיכך, המאפיין את רוב המזרקות הנדונות הוא, בין היתר, שימוש בתבנית ארכיטקטונית, או באלמנט חריג ובולט במרקם העירוני, כדוגמת קשת ניצחון, או אובליסק הנישא לגובה. מרכיבים אלה נשאו, לרוב, משמעות היסטורית וסימבולית שהייתה ידועה לציבור, ואשר, לעיתים, פשטה ולבשה פנים בהתאם לזמן ולמקום.
המזרקות הציבוריות נועדו, בראש ובראשונה, להרוות צימאונם של עוברי האורח, ולאפשר מנוחה להולכים בדרך. הן גם תיפקדו כנקודות ריענון והתקהלות. בתיפקודיהן, הן מסמלות את עיקרי המחשבה הנוצרית, במיוחד את טקס הטבילה ועיקרון "המים החיים". מיקומן בנוף העירוני ומשמעויותיהן האזרחיות והדתיות ביססו יחסים דינמיים ביניהן לבין הפטרון - האפיפיור - והקהל לו יועדו.
הנני בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. שלושים שנה תכננתי פרויקטים במסגרת משרדי הפרטי. הרצון להרחבת הדעת הוביל אותי להשלמת תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב בנושא: "'חוטר מגזע ישי' בוויטראז' קתדראלת שארטר: מקורותיו האיקונוגראפיים וביטויו באמנות הוויטראז' עד אמצע המאה ה-13," בהדרכת פרופ' נורית כנען-קדר ז"ל; ובהמשך, לדוקטורט בנושא: "מזרקות ציבוריות ברומא כאמצעי תעמולה במאות השש-עשרה והשבע-עשרה."
בדיעבד, מסתבר כי קיימת זיקה בין מבני המזרקות והשתלבותם במרחב העירוני, למקצועי כאדריכלית. כך גם קיימת זיקה בין חלונות הוויטראז' לבין עיצוב אדריכלי.
המזרקות, כמו חלונות הוויטראז', היוו כלים להעברת מסרים תעמולתיים.
לסיום, ברצוני לציין - הנני הבוגרת המבוגרת מבין מאה ששים וארבע המסיימות.
ללמדכם, לעולם אין זה מאוחר ללמוד. ההנאה מהלימודים והערך המוסף לא יסולאו בפז.
לחצו כדי לחזור לעמוד הדוקטורנטים
