תיאטרון האוניברסיטה בימי קורונה

במאמצים גדולים של הסטודנטים, הסגל והנהלת הפקולטה לאמנויות העלה התיאטרון בין החודשים מאי- נובמבר את "פסטיבל טריבונה"- פסטיבל עבודות הגמר של מסלול שחקן-יוצר-חוקר לתואר שני, וארבע הפקות מעוצבות ומלאות. התיאטרון התמחה בתקופה זו בשליטה בכלים דיגיטליים וקולנועיים וכל אחת מההצגות שעלו נעזרה באמצעי צילום, גרפיקה וסטרימינג באופן שונה, על מנת להתמודד עם מגבלות התו הסגול ולאפשר לסטודנטים להמשיך ליצור ולחשוף את עבודותיהם בפני קהל. 

כך למשל, ההפקה "צ'אטרום" שפתחה את השנה, על פי מחזה מאת אנדה וולש ובבימוי מאסטרנטית בימוי מאגי, עוסקת בעולמם הפנימי של בני נוער הנפגשים בצ'אט ותוכננה מראש בקונספט של "תיאטרון חסין קורונה": שישה סטים של תפאורות ומערכות תאורה בשליטה מרחוק הוקמו בבתי השחקנים עצמם. תהליכי חזרות מורכבים ומרתקים התקיימו בזום וכך גם המופעים עצמם ששודרו בשידור חי במהלך עשרה ערבים רצופים. 

ההפקה "אהבה, אמונה, תקווה" המבוססת על מחזה מאת אדן פון הורבט בהשתתפות שנה ד' מצטיינים במשחק מלכתחילה תוכננה על ידי הבמאי, אלון טיראן, כעבודה השומרת על מרחק בין השחקנים. מה שגילינו כולנו בתיאטרון היה שדווקא  מתוך המגבלה החמורה הזו התגלו שפות אמנותיות מסעירות על הבמה. 

הפקות נוספות שעלו בקיץ, ביניהן "ביבר הזכוכית" מאת טנסי וויליאמס  בבימוי מאסטרנטית בימוי חנה כהן כץ ו"המכוער" מאת מריוס פון מיירבורג בבימוי מאסטרנטית בימוי מרינה כץ,  צולמו ותועדו על ידי הצלם ג'ראר אלון באמצעות מערכות צילום מתקדמות, באופן שיאפשר לסטודנטים לשלבן בתיק עבודות מקצועי לעילא. 

בקרוב בתיאטרון האוניברסיטה: 

ההצגה "אמסטרדם" מאת מאיה ערד יסעור, בבימוי מתן אמסלם ובהשתתפות כיתת שנה ג' משחק, נוצרת בימים אלה כתיאטרון ניסיוני בין-מדיומלי ומרתק לעת קורונה. 

תיאטרון האוניברסיטה ממשיך ומפתח שפות חדשות ורואה עצמו כמוביל דרך בהתמודדות עם מגבלות התקופה ובניסוח צורות עבודה מותאמות. התיאטרון מעודד את הסטודנטים לחשוב מחוץ לקופסה ולהמשיך ליצור תיאטרון חי, בועט וחדשני כחלק מנחישותנו ואמונתנו באפשרות להמשיך ליצור, ללמוד ולקיים לימודים מעשיים גם בעת קורונה ולהנאת קהל הצופים הנאמן שלנו, הרעב לתרבות ולאמנות.