מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי
מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי
1889-1989
מאת שמעון לב-ארי
מייסדו ומנהלו היוצא של המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה
"עבודה היא ערך חשוב, עבודה למען הכלל היא ערך עליון"
--אלברט איינשטיין
אמנות התיאטרון היא אמנות בו-בזמן. הזמן נמדד מן הרגע המרגש, המלא ציפייה, סקרנות, ומסתורין של כיבוי אורות האולם, עליית קרן האור על מסך הקטיפה, ופתיחתו האיטית והמדודה של המסך לקראת כניסת השחקנים לבמה, ועד לרגע ההשתחוות בסוף ההצגה, מחיאות הכפיים של קהל הצופים, סגירת המסך והעלאת אורות האולם.
בין שני הרגעים האלה מתקיימת ההצגה ונוצר הקשר האמנותי-חברתי-חווייתי הקסום בין אולם לבמה, בין שחקנים לקהל; ההצגה היא הקשר הישיר, הבלתי אמצעי שחקנים-קהל; היא התיאטרון.
מה נשאר מן החוויה התאטרונית?
במקרה הטוב, נשארים זיכרונות של צופים, מחזות, תכניות, מודעות, תצלומים, הקלטות, תקליטים, ביקורות, סרטי וידאו, ציורי תפאורה ותלבושות וכדומה. כל אלה מהווים תעוד של אותו קשר ישיר שחקנים-קהל, אבל אפילו בעזרת כל התעוד שנותר, אין מי שמסוגל להעלות באוב את הקסם הבלתי אמצעי ההוא, הבו-בזמן. אולי רק את בבואתו. בבואות מעין אלה אעלה במדריך מאה שנה (להלן - ממ"ש).
יותר משלושים שנה אני אוסף, ממיין, מתייק ומקטלג חומר תעודי ושומר אותו לצורכי עיון ומחקר, במרכז הישראלי לתעוד אמנויות הבמה (המילא"ה) באוניברסיטת תל אביב. זה איננו מפעל של יחיד. רבים וטובים עזרו לי לאורך שנים, בעבודה האין סופית הזאת, ואני מודה להם על שראו בכך חשיבות, ועל כך שהצטרפו אלי "המשוגע לדבר".
כהמשך ישיר לעיסוק בתעוד תולדות התיאטרון העברי פרסמתי במשך השנים, כתריסר מאמרים בתחום וזו השנה החמישית, שאני שוקד על כתיבתו של :
מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, 1989 - 1889
מה מכיל המדריך ?
המדריך מכיל - אלפי ערכים ביוגרפיים של אנשי במה בתיאטרון העברי, לפי מפתח אלפבית; קורותיהם של אנשי במה יוצרים: מחזאים, מתרגמים, במאים, שחקנים, מעצבי במה, מעצבי תאורה, מלחינים, מעצבי תנועה וכדומה. וקורותיהם של מוסדות תיאטרון אמנותיים. התקופה – 100 שנה. הספירה מתחילה עם העלאת המחזה – זרובבל, מאת משה לייב לילינבלום בבית הספר - להאציל לבית למל, ברחוב משגב לדך, בירושלים העתיקה, שבין החומות, ב-1889. הצגה זו נחשבת להצגת התיאטרון הראשונה בעברית, בארץ ישראל, בתקופה החדשה ואולי מאז ומעולם. ומסתיימת, מאה שנה מאוחר יותר ב- 1989.
מה עוד מכיל המדריך, ומה אין בו ?
למרות ההגבלות הערכיות והתקופתיות שהטלתי על עצמי, אכלול במדריך גם: שמות של מבקרי תיאטרון, שמותיהם של מייסדים, מנהלים אמנותיים ומנהלים כלליים, ציון שמות אנשי במה שהסבו את עיסוקם.
המדריך אינו כולל ערכים בדרמה.
לראשונה מוצע לחובבי תיאטרון, לסטודנטים ולתלמידים, לאנשי תיאטרון ולחוקרים, מדריך המייחד ערכים אנציקלופדיים לאנשי במה בלבד, מדריך ביוגרפי-היסטורי מקיף, המבוסס על מחקר קפדני ממקורות מגוונים. עד עתה יצאו לאור, בעברית, מדריכים ביוגרפיים כלליים, שכללו גם ערכים אודות אנשי במה בצד ערכים על אישים מכל תחומי החיים (ראה - ביבליוגרפיה, להלן).
הערכים של אנשי הבמה הם במתכונת אחידה וכוללים:
פרטים ביוגרפיים, לימודים, תאטרונים, הצגות, מחזות, סרטים ותכניות טלוויזיה, פרסים וביבליוגרפיה.
לעיתים, כשנזדמן לידי תאור קולע ופלסטי המתאר איש תיאטרון ועבודתו האמנותית באופן חוויתי, הבאתי אותו כציטטה.
מקרא:
- מספר המורכב משלוש קבוצות של ספרות, מופרדות בנקודות (לדוגמה - 25.2.6) הוא המספר הקטלוגי (המק"ט) הנוהג במילא"ה.
- סימן שאלה, משמע – לא ידוע.
- שמותיהם של אנשי במה שהסבו את עיסוקם, או היגרו לארצות חוץ או נפטרו בטרם פרסומם רשומים במדריך, אבל בתמצית.
שמות באנגלית:
תעתיק השמות במדריך מאה שנה לתיאטרון העברי, מכתב עברי לכתב לטיני נעשה מתוך גישה פונטית. המטרה היא שהגיית השמות באותיות לטיניות תהיה הקרובה ביותר האפשרית להגיית השמות בעברית.
כמעט בכל התעתיקים מכתב עברי לכתב לטיני קיימת הסכמה על מרב האותיות, פרט לאותיות אחדות שהן בעיתיות ושנויות במחלוקת. להלן פרוט העדפותיי בנוגע אליהן:
ה, ח = h
י = i או = y
כ = k ך = kh
צ = tz צ'= ch
ק = k
ש = sh
ביבליוגרפיה (אתרי אינטרנט, לכסיקונים, מדריכים ואנציקלופדיות אשר שמשו אותי באיסוף העובדות לממ"ש):
אתר האינטרנט – Mooma , 2004 אודות מלחינים וזמרים-שחקנים בכל הקשור בדיסקוגרפיה ושירים עבריים.
זהר שביט (עורכת), 1999, בנייתה של תרבות עברית בארץ ישראל. הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והוצאת מוסד ביאליק, ירושלים. בסדרה - תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה. עורך ראשי - משה ליסק.
עידית שחורי (עורכת), 1995. מוסדות התרבות והאמנות בישראל. משרד המדע והאמנויות, מינהל התרבות, המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, תל אביב. האנציקלופדיה העברית, 1968-1994, החברה להוצאת אנציקלופדיות בע''מ.
כהן, יהודה, 1990, נעימי זמירות ישראל – מוזיקה ומוזיקאים בישראל. עם עובד, תל אביב.
אשל, רות, 1991, לרקוד עם החלום – ראשית המחול האמנותי בארץ ישראל 1920-1964. ספריית פועלים והספרייה למחול בישראל.
ישראל רינג, ישראל ביטמן, אריה בן גוריון (המערכת), 1988, היצירה התרבותית של הקיבוץ. סקר תחומים, מוסדות ויוצרים בתנועה הקיבוצית. יוצא מטעם ברית התנועה הקיבוצית, מהדורה נסיונית, תל אביב.
יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר (עורכים), 1983, לקסיקון האישים של ארץ ישראל 1799-1948. הוצאת עם עובד, תל אביב.
א.ב. יפה (עורך), 1980, עשרים השנים הראשונות - ספרות ואמנות בתל אביב הקטנה. קרן תל אביב לספרות ולאמנות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
איגוד האמנים בהסתדרות הכללית, 1970, אמני במה בישראל. הוועד הפועל של ההסתדרות, תל אביב.
האיגוד הארצי של שחקנים ובמאים בהסתדרות הכללית, 1975, אמני במה בישראל. הוועד הארצי של שחקנים ובמאים בהסתדרות הכללית, תל אביב.
יצחק בן (בנדיטר) ומשה גרינברג (עורכים), 1977, מי ומי בישראל 1977. ברונפמן-כהן הוצאה לאור בע"מ, תל אביב.
א.ב.יפה, שלמה ברטונוב, יונה כץ (עורכים), 1976, אמנות הבמה בישראל. הוצאת אורנה, תל אביב.
מי ומי על הבמה. ללא ציון עורך, שם הוצאה או שנת הוצאה. (כנראה סוף שנות הששים של המאה העשרים. יתכן שהעורך היה – ד"ר אמיל פוירשטיין. הפרסום מצוי בספריית העזר במילא"ה).
יפה-נוף, יהושע, 1959, אמנים בישראל. הוצאת יסוד, תל אביב.
אברהם שאנן (עורך), 1959, מלון הספרות החדשה, העברית והכללית. מהדורת ''דבר'', הוצאת יבנה, תל אביב.
גור, ישראל, 1956, המשחקים אביון ומלך - מסות על שחקני הבמה העברית. הוצאה תאטרונית בהשתתפות משרד תאטרוני ש. כהנא, ירושלים.
חנוך, גרשון, 1946, הבימה בת כ''ה - ראשי פרקים לתולדותיה. הוצאת אלבום, תל אביב.
רות קלינגר (עורכת), 1946, אמנות ואמנים, בארץ-ישראל. הוצאת יבנה, תל-אביב. (דו-לשוני - עברי-אנגלי).
דוד קלעי (עורך), 1937, ספר האישים - לכסיקון ארצישראלי. הוצאת מסדה, אנציקלופדיה כללית, תל אביב.
פליס פזנר-מלכין, יעקב מלכין (עורכים), לקסיקון האמנויות. (תיאטרון) הוצאת מסדה, גבעתיים ורמת-גן.
שליטא, ישראל 1950 (מהדורה שניה), אנציקלופדיה למוסיקה – אישי המוזיקה הישראלית והכללית. הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב, (שני כרכים).
זילבערגצוויג, זלמן, 1931-1969, לעקסיקאן פון יידישן טעאטר. זיבען באנדאן, ניו יורק אונד מעקסיקע סיטי.
המרכז הישראלי לתעוד אמנויות הבמה (המילא"ה), באוניברסיטת תל-אביב - תיקים של אנשי-במה, על-פי מפתח אלפבתי.
Har, Solo, 1994, Generatia Confruntarilor. Editura "Papyrus", Tel-Aviv.
Har-Herescu, Solo, 1981, Generatia De Sacrificiu - 72 Interviuri. Biblioteca "Izvoare", Tel-Aviv.
לגולשים בממ"ש ניתנת אפשרות להגיב על מבנה האתר ועל המדריך; להעיר הערות, להציע הצעות, להודיע על חומר תעודי הנמצא ברשותם ועל רצונם והסכמתם להפקידו לצמיתות במילא"ה. לתקן טעויות, ולהוסיף מידע חסר. תודתי נתונה מראש לכל המגיבים. מעורבותכם תואיל לשיפור הממ"ש ואתר האינטרנט. למשלוח דואל - הודעה/תגובה, לחץ כאן.
תודות:
אני מודה מקרב לב לכל מי שעזר במימוש בנייתו של אתר המילא"ה באינטרנט, והצבת מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי כבסיס-נתונים אלקטרוני לשם לימוד ומחקר בתחום תולדות התיאטרון העברי.
יבואו על התודה והברכה:
פרופ' פרדי רוקם
פרופ' שמעון לוי
יעל קיילין
רוזי פלדמן
דוד סיטמן
ילנה אטקין
שי מרקוס
דינה קונסון
גלישה נעימה, מועילה וחווייתית,
בברכה,
שמעון לב-ארי
מנהל המילא"ה
