POLLEN - גרגר
POLLEN - גרגר - בגן הגלריה
רלי דה פריס וד"ר דפנה לנגוט
במהלך משבר הקורונה, ששיבש את חיינו לבלי הכר, נבנה בגן הפסלים של הגלריה אתר העוסק בשיבוש, באילוץ ובמאבקו המתמיד של האדם מול הטבע. במשך חודשים ארוכים בנתה האמנית ואדריכלית הנוף רלי דה פריס פרויקט חוץ, המדמה שרידים של אתר ארכיאולוגי שמתוכו בוקע וצומח גן. תחת ה"הריסות" שבנתה דה פריס פורצים כוחותיה של האדמה, צמחים מגיחים, משׂתרגים ומתפתחים. אלו מתחברים לכדי נוף חדש – נופה של תרבות המחפשת את מקומה אל מול כוחותיו של הטבע.
הפריצה הזו של הגלריה החוצה, דווקא בתקופה של הסתגרות בדלת אמות, היא תוצר של שיתוף פעולה בין האמנית ובין ד"ר דפנה לנגוט – מומחית לזיהוי שרידים בוטניים באתרים ארכיאולוגיים. מחקרה החדשני חושף את מיני הצמחים שגדלו בגניו של המלך הורדוס לפני כאלפיים שנה. בהשראת האליטה הרומית הורדוס אימץ שיטות של בנייה וגננוּת שנועדו לקרוא תיגר על הטבע. לנגוט מצביעה על השימוש הפוליטי־תעמולתי שנעשה בצמחים, לאחר שהובאו ממחוזות רחוקים, עוצבו וגודלו בסביבות אקולוגיות שונות מבית גידולם הטבעי.
הורדוס פיתח גננוּת ננסית, שבה נשלטה התפתחותם של הצמחים באמצעות שתילתם בעציצים קבורים באדמה. כיבוש הטבע ועיצובו על פי רצונו של הורדוס הפכו את הגן לסמל סטטוס, כביטוי לכוחו ולמעמדו של המלך. קנה המידה הייחודי שנוצר בגן ההרודיאני, הנגזר מן היחס שבין האדם הגדול ובין הטבע המוקטן, מייצר תחושה שלפיה הגוף האנושי מכיל את הטבע ושולט בו.
באתרהּ של דה פריס מופיעים אותם צמחים שהורדוס גידל בגני הפאר בארמונותיו, כפי שזוהו במחקרה של ד"ר לנגוט. עקרון ההקטנה חולש על כל הסביבה שהאמנית יצרה: האדם פוסע בשביל ומתבונן מטה לעבר סדרות צמחים בקנה מידה משתנה. סביבה זו מזמנת את הדומם ואת החי לקיים פעולה משותפת, שמהותה תנועה מתמדת. אבני הבניין מתחברות יחד כמו היו יצור חי. ההליכה בשבילי הגן מאפשרת התבוננות תוך כדי תנועה, כנהוג בגן הרומי שאירח דיונים ושיחות בין פוליטיקאים ופילוסופים. הדרמה המופיעה תחתינו קושרת בין הטבעי והלא־טבעי, בין האנושי והלא־אנושי, בין בנייה וחורבן, בין שרידי העבר והצמחים הממשיכים לפרוח מתוכם. כך במקביל אנו מתבקשים להביט בהרס שהורגלנו להמיט על הטבע, אך גם ביכולות ההתחדשות המתמדת שלו.
גרגר האבקה, שתפקידו להפרות את הפרח, הוא נקודת המוצא של דה פריס במסעה אחר שרשרת החיים והכוח המניע אותם. גרגרים אלה הם בעלי דופן חזקה במיוחד, המאפשרת להם להשתמר במשך אלפי שנים. כך ד"ר לנגוט הצליחה לבודדם ולזהותם, וכך אפשר להכיר היום את צורותיהם הגיאומטריות המורכבות והייחודיות. גרגרי אבקה מיקרוסקופיים אלה משייטים סביבנו כל הזמן מבלי שאנו רואים אותם. הפניית הזרקור אל הגרגר המתרבה (בדמיונו לווירוס המתפשט), ואל פרקטיקות אילוץ הטבע, משקפת מחשבה ביקורתית על המשבר האקולוגי שבו אנו מצויים; על העבר – כמו גם על העתיד – של עולמנו.
ד"ר דפנה לנגוט (אוניברסיטת תל אביב), חוקרת שרידים בוטניים באתרים ארכאולוגים במטרה לשחזר צמחיה ואקלים קדומים. במרחב נמצא מיקרוסקופ עם דוגמה לגרגרי פולן וחוברת המעבדה של ד"ר לנגוט.
סיור וירטואלי- פולן (Pollen) - רלי דה פריס וד"ר דפנה לנגוט מתוך תערוכה Plan(e)t
רלי דה פריס
Pollen
2020
