קולוקוויום : קהילות מגורים בישראל והשפעת הרגולציה על המרחב הציבורי / קידום תדמיתן של שכונות מגדלים בשולי ערים בישראל

ביום חמישי הקרוב, 23.5, תתקיימנה הרצאותיהן של המאסטרנטיות מביה"ס:

נופר וולבוביץ- קהילות מגורים בישראל והשפעת הרגולציה על המרחב הציבורי
 

אודליה בר יהודה- קידום תדמיתן של שכונות מגדלים בשולי ערים בישראל

קהילות מגורים בישראל והשפעת הרגולציה על המרחב הציבורי / נופר וולבוביץ

בשנים האחרונות החלו מתפתחות בישראל צורות מגורים, הן כאלו המהוות גרסה מעודכנת של צורות יישוב קיימות, והן כאלו המהוות צורות חדשות לגמרי, כאשר כל אחת מהן מכוננת תמהיל ייחודי משלה בין הפרטי למשותף בניהול מרחבי, תוך טשטוש ־ אף אם לא מודע ־ של ההבחנה הדיכוטומית בין השיתוף הכפרי ליחידנות העירונית. גדרות וחומות נבנות באזורים שונים ומטרתן ניתוק והפרדה. בין ישובים סמוכים , בין שכונות בתוך ערים ואפילו בין רובעים, מתרוממות חומות שסוגרות אוכלוסייה אחת מפני השנייה , מרימות חיץ פיזי. 
תיחום המרחב הינו מהלך תודעתי תרבותי, תכנוני וכוחני. התיחום מסמן גבולות במרחב גלויים או סמויים , סמליים או ממשיים, ויוצר אבחנה , הבדלה, והפרדה בין דבר אחד למשנהו. 
השפעתה של הרגולציה התכנונית בהקשר של סוגיית ההדרה הינה מובהקת ביותר וניתן לראותה בתכנון מתחמי מגורים בישראל ובעולם. אציג במחקר השוואה שנעשתה בין ארצות-הברית, בריטניה וישראל. דיני התכנון והבנייה מיועדים להבטיח איכות חיים לתושבים ולשמור על ערך נכסיהם. יישומם של דינים אלה במרחב הפיזי נעשה באמצעות הרגולציה התכנונית. רגולציה זו עשויה לבוא לידי ביטוי במסגרת תוכניות מתאר , הוראות איזור (ZONING) והחלטות הנוגעות בחלוקת הקרקע ובאישורם של היתרי בנייה. אופייה הגנרי של הרגולציה מאפשר לה לשמש ככלי סמוי במערך הכוחות המשפיעים על תופעת ההדרה. האופנים השונים שבהם נעשה התיחום במרחב – אם בסלילת כביש או הכשרת פארק ואם בהקמת גדר או חומה , מבטאים את סוג ההפרדה ומשפיעים על אופייה.
המנגנון החברתי שעל-פיו היא נקבעת, בהסכמה או בכפייה, מבטא וקובע את רמת העימות בין הקבוצות המופרדות. 
במסגרת מחקר זה אטען כי אופייה הגנרי של הרגולציה מאפשר לה לשמש כלי סמוי במערך הכוחות המשפיעים על תופעת ההדרה מאזורי מגורים- כאמצעי לחיזוק תופעה זו או לריסונה.

קידום תדמיתן של שכונות מגדלים בשולי ערים בישראל / אודליה בר יהודה

כחלק ממשבר הדיור בארץ ולנוכח המחסור בקרקע לבנייה, הפכו מגדלי מגורים לתופעה שכיחה יותר ויותר בנוף הישראלי. נכון לעשור הראשון והשני של שנות ה-2000, אנו עדים למספר רב של שכונות - בנויות, בבניה או בתכנון - המתוכננות כמקבצי מגדלים בשולי הערים. הדירות בשכונות אלה הינן מוצרי צריכה לכל דבר. בהתאם לכך, תדמיתן מקודמת מדירות בשכונה מנותקת וצפופה לדירות יוקרתיות בסביבה איכותית, באמצעות כלים תכנוניים ושיווקיים. 
קידום תדמיתן של שכונות המגדלים לכדי מוצר נחשק, מתאפשר בשדה חברתי שבו הכוחות הפועלים הם כוחות ההון הכלכלי לסוגיו, וביניהם ההון הסמלי (Bourdieu, 1984). במרחב חברתי שבו איניווידואלים מגדירים את זהותם החברתית ו/או המעמדית דרך מוצרי צריכה, ישנו תפקיד מיוחד ל"אלה העוסקים בייצור ייצוגים של העולם החברתי המגולמים באובייקטים" (שם, עמ' 10). בהתאם לכך, מגולמים ייצוגים של העולם החברתי גם בבניינים, לכדי זהות צרכנית, בפרט באדריכלות השוק הפרטי.
בסביבה הבנויה גלומים ערכים חברתיים, פוליטיים וסביבתיים, והפיכתה למוצר מעלה קונפליקט יסודי במדיניות התכנון הנוכחית. מתוך התבוננות בזהות הצרכנית של שכונות המגדלים, ארצה לבחון את המוטיבים מרכזיים, התכנונים והשיווקיים, שבאמצעותם מקודמת תדמיתן.