קולוקוויום 
סמסטר ב' תשפ"ב
ימי חמישי 12-14
קיקואין 2

19.5.22

מיכל אוטולנגי דמתי

פארק המסילה - מגבול למרחב משותף

"כדי שגבול יהיה יותר מסתם מחסום דומיננטי, צריך לאפשר לתנועה או למבט לחדור דרכו, אם הוא משתלב עד לעומק מסוים באזורים הנמצאים משני עבריו. כך הופך הגבול ממחסום לתפר, קו של קשרי גומלין שלאורכו שני אזורים תפורים יחדיו".(Lynch)

פארק המסילה בירושלים נפרש על פני כשישה קילומטרים ומשתרע לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה בירושלים.  תחילתו במתחם התחנה הראשונה,  ממנה ממשיך אל שכונת בקעה ומולה המושבה הגרמנית, מקור חיים ומולה שכונת הקטמונים, אזור תעשייה תלפיות, בית צפאפא ושכונת מלחה.  בסופו הוא מתחבר לפארק נחל רפאים המוביל לגן החיות התנ"כי. נחל רפאים יוצא באזור זה מהשטח הבנוי ומתחתר עד לסיומו, במפגש עם נחל שורק. 
מקבץ השכונות בהן עובר הפארק, משמש מראה למציאות הירושלמית, שאוכלוסייתה מגוונת ומקוטבת, מופרדת לתתי קבוצות, מבחינה אתנית, דתית וסוציואקונומית. 

תוואי מסילת הרכבת הישנה, שבנייתה החלה בשנת 1890 , עוד טרם הקמת שכונות אלה, היה מגודר לכל אורכו ובניית השכונות במהלך השנים לא ייחסה חשיבות לציר זה והפנתה עורף למסילה. עם הפסקת תנועת הרכבת בשנת 1998, הנתק שכבר היה קיים,  התעצם וציר המסילה הפך לאחוריים של השכונות הפזורות לאורכו , אזור נטוש , מוזנח ומלא פסולת. 
קו גבול בין מזרח למערב וניתוק מרחבי בין צפון לדרום.
תכנון עירוני ב'חצר האחורית' או בתשתית נטושה, הינו בעל פוטנציאל גבוה לפיתוח מרחב משותף. פיתוח זה יכול להקנות  בטחון במרחב האישי ויוצר הזדמנות שווה לקהילות שונות שהיו חסומות לאורכו בעבר.

התפתחות הפארק הינו תהליך שהתפרש לאורך שנים ועבר טלטלות רבות שכללו מאבק תושבים כנגד תכנית שאושרה עוד בשנת 1970 לסלילת כביש רחב שכולל ארבעה נתיבים ("כביש 34"), משכונת בקעה ועד סמוך לבית צפאפא, בין צומת הרחובות פת וברעם לכיוון אזור התעשייה תלפיות, ומשם עד צומת אורנים, בכניסה לאזור עמק רפאים. המאבק צמח תוך שיתופי פעולה של תושבים עם סטודנטים מבצלאל. אלו פעלו בשכונה במסגרת קורס שנקרא אמנות ואקטיביזם.
באוגוסט 2007 התארגנה קבוצת תושבים משכונת הקטמונים והקימה את "ועד פארק המסילה" שמטרתו לבטל את פרויקט כביש 34 ולהסב את תוואי המסילה לפארק ציבורי . הוועד לא המתין לשינוי ההחלטה והחל בהקמה של מוקדים קהילתיים לאורך התוואי המתוכנן, ביניהן גינות קהילתית, "מסלול הקיפוד" ומסלול הליכה אלטרנטיבי המחבר בין שכונות דרום העיר.
הלחץ הציבורי של תושבי השכונות  צלח והיוזמה לבניית הפארק אושרה בוועדת התכנון והבנייה בשנת 2009.
הקמת הפארק החלה בשנת 2010. הוא תוכנן על ידי משרד מנעד ולאורכו מתקני ספורט, שבילי אופניים והולכי רגל ומדשאות.

בעבודה זו אני מבקשת לבדוק כיצד נתפס המרחב סביב המסילה טרם תכנון והאם היתה לכך השפעה על תחושת השייכות. האם תכנון המייצר מרחב פיסי משותף באזור שהוא 'גבול'  , הינו  פלטפורמה לשינוי. מהו מרחב הפעולה האדריכלית ועד כמה היא יכולה להשפיע על תפיסת הגבול במרחב. האם נדרש תכנון פרטני ומיוחד עבור כל קהילה/שכונה על הציר או האם דווקא תכנון פשוט וכמעט אחיד, מאפשר פיתוח יוזמות עבור הקהילות השונות במרחב. 

נועה שאיין

כיצד משפיעים  גבולות הקו הכחול על אופי הבנייה ביישבוים שמעבר לקו הירוק?

לדפוס הבניה הכפרית בישראל ובעולם ישנם מאפיינים משותפים. ניתן להכליל ולתת הגדרות שיהוו בסיס להבנה של מהו אופי הבניה הכפרי. אחד מהמאפיינים המובהקים הוא בניה נמוכת קומה על מגרש מרווח יחסית לעיר, ושטח אדמה או גינה, וכן מרווח בין בתי המגורים.

בישובים הקהילתיים בישראל שמעבר לקו הירוק אנו עדים לתמורות במאפייני הבניה בשנים האחרונות, ונוצרת מורפולוגיה שונה בתוך המרקם הישן של הבניה הקלאסית הכפרית. אנו עדים לבנייה לגובה, בניינים משותפים, בנייני מדורגים וכדומה, אשר משנים את אופי הישובים מישובים כפריים לישובים עירוניים או למודל חדש. 

השאלה המרכזית שבה ארצה להתמקד היא: באיזה אופן משפיעים גבולות הקו הכחול על אופי הבניה בישובים שמעבר לקו הירוק? בכלל זה עלינו לבחון את השפעת הגדרת גבולות פיתוח על תוכניות התב"ע בישובים, ואת התוצאות המבניות שלהן? ולאור זאת, כיצד המדיניות הפוליטית משפיעה על האופי המבני בישובים מעבר לקו?

לא ניתן להתעלם מההקשר הפוליטי והמדיניות של הממשלה לבין יכולות הפיתוח של הישובים שמעבר לקו הירוק. המנהל האזרחי, כזרוע של משרד הביטחון, הוא הגוף הסטטוטורי אשר אמון על אישורי התכנון והבנייה בישובי יהודה ושומרון. בהגדרת הקו הכחול של תכניות התב"ע בישובים, המנהל האזרחי למעשה קובע את עתודות הקרקע לפיתוח והרחבת הישובים. 

כל זאת תוך ראייה כוללנית על המתרחש בשוק הדיור בישראל ועל הביקוש ההולך וגובר אל מול ההיצע הנמוך של יחידות דיור. הביקוש בישובים למגורים גובר עוד יותר לאור הגירה של תושבים מהמרכז לפריפריה ובכלל זה אל יהודה ושומרון. 

במסגרת המחקר אשתמש במתודולוגיה של בחינת תכניות תב"ע במספר ישובים ביהודה שומרון, אופי המיתוג של הישובים בתקופה האחרונה והשיווק של יחידות הדיור בדגש על מאפייני הבנייה הרוויה. 

אילנה מוסקוביץ

הקיוסק הבין-בנייני והזכות לעיר: בין קפיטליזם סביבתי לקפיטליזם מרקסיסטי

המחקר עוסק במתח שבין תאוריות חברתיות-סביבתיות environmental & social planning, תאוריות היומיום ordinary architecture והתכנון העירוני דרך ניתוח מקרה הבוחן של הקמת הקיוסקים במרווחים שבין הבניינים לאורך רחובותיה המסחריים הראשיים של תל אביב.  ה'קיוסק הבין-בנייני' הוא 'אירוע אדריכלי' בעל השפעה ניכרת על הרקמה העירונית החושף מפגש בין כמה שכבות של ידע ברמה התאורטית: בין התאוריה שטוענת לזכות לעיר, הזכות לניכוס והזכות להשפיע על העיר (לפברה, דיוויד הארווי), התאוריה הסביבתית של פטריק גדס והתאוריה הקפיטליסטית ומראה כיצד אלה אותגרו ואתגרו את התכנון העירוני.

בתכנון העיר תל אביב לנוכחותו של המרווח בין בניין לבניין יש חשיבות רבה בהיותו אחד ממאפייני התכנון המרכזיים של תוכנית המתאר ה-1 שנעשתה על ידי פטריק גדס בשנת 1929 , תוכנית ברוח 'עיר גנים' שבמשך  שנים קבעה את נופה של העיר. על אף חשיבותו וערכה, זמן קצר לאחר פרסומה החל להתפוגג  אותו חלום 'גדסי' שדגל במרווח הפנוי, בעוצמת המתח בין הפוזיטיב לנגטיב ובחיבור שבין טבע לעיר כאשר בשנת 1938 פורסמו תיקונים לתוכנית שעיקרם היה צמצום המרווח בין הבניינים וביטול השבילים בין מבנן למבנן ובהמשך פורסמה בשנת 1944 תב"ע 75 שהכילה תקנות בניה להקמת ה'קיוסק הבין-בנייני' לאורך רחובות המסחר הראשיים של העיר.   תב"ע 75 היא 'תב"ע חברתית' שנוצרה על מנת לייצר מקורות פרנסה נוספים לתושבי העיר וכאמצעי לסיוע ושיקום של חיילים משוחררים בשנים של דוחק כלכלי.

ה'קיוסק' הבין-בנייני הוא תופעה אדריכלית שבמרכזה האדם, עדות ויזואלית לתהליכי שינוי חברתיים וכלכליים שהתרחשו בשנותיה הראשונות של המדינה,  אירוע היסטורי שחלף והשאיר את חותמו על המרקם הבנוי. מצד אחד עמד חזון אוטופי, זה שהעלה על נס איזו אמת של תכנון שהדהדה בראשם של המתכננים, הפוליטיקאים והציונים, ומנגד עמדו האנשים הפשוטים, אלה שעסקו בחיפוש אחר מקורות פרנסה למשפחותיהם, אלה שבשנות הצנע של תחילת המאה התהלכו בקושי רב בשבילי המסע ההישרדותי של חייהם.  ה'קיוסק' הוא תבנית מורפולוגית שמשקפת את הקונפליקט שבין אוטופיה לחיים, בין תיאוריה למציאות, בין תכנון 'מלמעלה' לאמת של היומיום.