הרצאת הקולוקוויום - קבורה בישראל – פתרונות בנושא ניצול שטח במדינה צפופה עם ריבוי טבעי גבוה

08 ביוני 2023, 12:00 
 
קבורה בישראל

קולוקוויום

סמסטר ב' תשפ"ג

ימי חמישי 12-14
בניין ווב 101

 

 

8.06.23 בשעה 12:00

 

אדר' נתאי דדון

ביה"ס לאדריכלות, אונ' תל אביב

 

 

קבורה בישראל – פתרונות בנושא ניצול שטח במדינה צפופה עם ריבוי טבעי גבוה

 

 

מדינת ישראל היא המדינה בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר ב-OECD (1.9% לעומת 0.5% לפי נתוני מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי של הכנסת ונתוני הOECD).

בנוסף, שטחה של ישראל הוא מצומצם, צפוי רק לקטון במהלך השנים (במידה ויהיו הסכמי שלום שונים), והיא אחת המדינות הצפופות בעולם כבר עכשיו וצפויה לעבור בהרבה את מדינות ה-OECD ב-2050, על פי התחזיות, עם כמעל ל-15 מיליון תושבים (גידול של מעל 50% מהיום).

עם גידול האוכלוסייה מגיע גם גידול המתים:

עד 2050 חזוי שנצטרך עוד 1.8 מיליון קברים.

עד 2019 נפטרו ונקברו בארץ כ-1.8 מיליון (כמעט כולם בקבורת שדה).

צמצום השטחים הפתוחים / חקלאיים , לצד ריכוזי אוכלוסייה, לטובת "שטחים מתים" (במלוא מובן המילה). מהווה שטח עצום ש"מבוזבז" למעשה על "אבן" שאינה מאפשרת שימוש מקיים כלשהו. מבחינת ה"שימוש" הממוצע בקבר, ניתן להניח שהביקור במקום, לרוב, יתקיים פעם בשנה (אזכרה), למשך 40-50 שנה לאחר מכן האבן תישאר שוממת לנצח והמבקרים "יהפכו" בעצמם לאבן דומה. לא יצמח על האבן דבר ולא יגורו מעליה. אין לכותב שורות אלה ברמה האישית דבר מה נגד קבורה. לכל אחת מגיע מקום מנוחה ולכל אחת מגיע מקום לפקוד את יקירה שנפטרו מבלי צורך לנסוע למרחקים.

בניתוח נושא זה יש להוסיף ולהתחשב בכך שבישראל מנהגי קבורה והטיפול בנפטרים שונה מהעולם; זאת בשל קונטקסט דתי, תרבותי, מסורתי והיסטורי. דוגמא בולטת לכך היא טאבו כמעט מוחלט נגד שריפת גופות (בעיקר בגלל קונטקסט לטראומת השואה)*.

החשיבה שלי היא למצוא פתרונות "ירוקים" או "מקיימים" לקבורה, תוך התחשבות (או לא) בהלכה ובמסורת הנפוצה.

ההרצאה תתאר את תהליך העבודה המתוכנן :

1. בתחילה אסקור ואציג נתונים ותחזיות , חלקם ומקצתם הוצגו לעיל, הכוללים : נתונים דמוגרפיים, סטטיסטיקות של נפטרים וחיזויים, שיטות קבורה נפוצות, נתוני תפיסת שטח של בתי עלמין, הנחיות מרחביות וכו.

2. לאחר מכן אנתח את הלכות הקבורה בעיקר ביהדות ובמסורת התרבותית בישראל (וכן של דתות אחרות נפוצות בארץ). מה מותר ומה אסור? מה לא אסור אך לא נפוץ? מה נפוץ ומה נדיר? מה היה פעם ומה היום? האם יש כללים? – ולמה ?

3. ניתוח של מחקרים קודמים, או הצעות שונות בנושא – באם ישנן. וכן מבט החוצה אל העולם.

4. בסוף אעלה אפשרויות שונות לשימוש בשטח בתי העלמין הקיימים וכן העתידיים, תוך מתן יחס לניתוח שבוצע בנושא ההלכתי והתרבותי אל מול המצב בשטח והתחזיות.

ההצעות יכולות להיות שונות ומגוונות, בהתאם לסביבה, טופוגרפיה, מסורת וכו' ; ומתחומים שונים: כמו הפקת אנרגיה (לדוגמא : הצללות ע"י פאנלים סולריים), גינון וייעור, "קבורה אקולוגית", בינוי וכו'.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>