הרצאות הקולוקוויום - הוד פורת וענת אלקריף

26 במאי 2022, 12:00 
 
colloquium 26-5-22

קולוקוויום 
סמסטר ב' תשפ"ב
יום חמישי 26.5.22 בשעה 
12-14
קיקואין 2

 

הוד פורת

 

רחוב ויצמן - כפר סבא
הרחוב הראשי, שדועך בגלל קדחת הקניונים

שגשוגם של מרכזי הקניות הממוזגים, הוביל לדעיכת הציר המסחרי הוותיק – רחוב ויצמן - שתכנן האדריכל המיתולוגי של העיר יוסף קולודני. 
רחוב ויצמן מהווה את הציר ההיסטורי הראשי של העיר, והוא תוכנן במקור כעורק המקשר בין יישובי השרון לערי החוף. עם צמיחתה של כפר סבא נוספו שכבות אורבניות רבות של מסחר ושירותים ציבוריים ברחוב והוא התרחב ושינה את ייעודו המקורי.
התפתחות הציר : בשנות השבעים של המאה הקודמת החלה להירקם תוכנית מתאר בהובלת האדריכל קולודני, המשלבת בין מרקמים מסחריים וחצרות ציבוריות שהפכו את כפר סבא לאחת הדוגמאות המוצלחות בישראל לתכנון עירוני המתאפיין בבלוק טיפוסי.
במהלך שנות התשעים ותחילת האלפיים נוספו בקצוות העיר מתחמי קניון גדולים ואופיו של הרחוב נשחק אסתטית ופונקציונלית. הקניונים משכו אליהם את מרבית האוכלוסייה המקומית והמבקרת, והרחוב הראשי ננטש ממבקרים. מצבו המדרדר של הרחוב, העדר המבקרים והשחיקה הפיזית לא עלו בקנה אחד עם הפוטנציאל הייחודי הטמון בו. 

 

 

ענת אלקריף

 

מיתוג בערים

מותג מהו: חווית מותג: מה זה? איך זה נמדד? האם זה משפיע על הנאמנות? חווית מותג מושגת כתחושות, רגשות, קוגניציות ותגובות התנהגותיות המתעוררות על ידי גירויים הקשורים למותג שהם חלק מהעיצוב והזהות של המותג, האריזה, התקשורת והסביבות של המותג. ישנם מספר ממדי חוויה הבונים סולם חווית מותג הכולל ארבעה מימדים: חושי, רגשי, אינטלקטואלי והתנהגותי. הרעיון שאפשר לשווק ערים כמוצרים הוא מאוד נפוץ (וורד, 1998; קוטלר, 1999; קלארק, 2002; רייניסטו, 2003; בראון, 2008; הוספרס, 2009)  הגישה הרווחת היא שערים "כמוצרים" שונים זה מזה, ואילו מידת ההבחנה והייחודיות שלהן משפיעה על המעמד והיתרון התחרותי שלהן. אם ערים רוצות להיות תחרותיות הן חייבות להוכיח יכולתם ובכך להגדיר את הרלוונטיות הכלכלית שלהם. (גורדון,2011) ברחבי העולם, המגזר הפרטי והציבורי מעורבים במשותף במיתוג ערים על ידי גיוס רטוריקה תרבותית במטרה למשוך עסקים לחזק את  התיירות והחייאה של מרחבים עירוניים. לכל מקום יש סיפור ,אותו סיפור אשר הופך אותו למה שהוא, למה שמייחד אותו. ישנם מקומות אשר נחשבים לאטרקטיביים וייחודיים אשר שובים את הדמיון וגורמים לנו לרצות לבקר, לעבוד  ולחיות בהם.  
אורבניזם עם פתרונות איכותיים עוזר לעצב את המותג של העיר, בסקירת ספרות אקדמית על אורבניזם כמותג והמיתוג עצמו הוכח כי קריטריונים אורבאניים איכותיים מראים דמיון מופלא לקריטריונים איכותיים של מותג ולכן יש לכך השפעה מכרעת על מותג העיר ומיקומו בשוק העירוני התחרותי. אורבניזם איכותי וקריטריונים למיתוג קשורים קשר הדוק זה בזה.דיוקן עיר הוא רב מימדי, ואינו מוגבל רק לעירוניות (Luque-Martinez et al., 2007). באופן היפותטי, יש חיבור בין איכות הסביבה העירונית (בניינים, תנועה,כבישים, רבעים ואזורים לא מפותחים), זהות (סמל עיר או פרופיל, תוכן תקשורת ואופייני התנהגות מנהליה ואזרחיה) והמותג שלה (איך בעלי עניין רואים את העיר). Ramakrishna Nallathiga (2011: 33) לכולם יש השפעה חזקה על בניית מותג עיר.
במחקר זה אבקש לבחון מהי אסטרטגיית מיתוג עיר ובאילו כלים משתמשות הרשויות בשנים האחרונות על מנת להחיל אותה בערים. במקרה בוחן של 2 ערים מרכזיות בישראל: ירושלים ות"א.כיצד ממתגות עצמן ערים אלו בבחינה של מספר קריטריונים להשוואה:מדיה דיגיטלית: ניתוח של אתרי האינטרנט, דפי פייסבוק ,אינסטגרם של העיריות, מדיה גרפית: לוגו, סמלים, סממנים אדריכלים והנחיות עיצוביות: הנחיות עיצוביות המתכתבות עם האגנדה המיתוגית של העיר, מבנים אדריכלים איקוניים המזוהים עם העיר, מקומות ורחובות מתויירים.כיצד האסטרטגיה המיתוגית של הערים הללו מתורגמת לחוקי עזר עירוניים המשפיעים על המרחב העירוני ותומכים ביצירת אסטרטגיה ארוכת טווח לשיקום,טיפול וטיפוח פני העיר. 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>